יום ראשון, 8 בינואר 2017

ושוב נצאה אל הדרך

ש-לום!
חזרתי. לא הייתי כאן מלא מלא זמן.  אל תשאלו איפה הייתי ומה עשיתי- ראיתי ארצות, הפלגתי בימים, טיפסתי הרים, חציתי מדבריות. סתם, לא באמת. הייתי פעם אחת בלונדון וחוץ מזה בעיקר ריעננתי את הפיד שלי בפייסבוק כל 10 דקות.
מה אגיד לכם, אתם נראים יופי, בכלל לא השתנתם. אני קצת השתנתי, אתם רואים? שיניתי פונט. נראה איך יסתדר לי עם הקטן הזה, יכול להיות שאדבוק בו, בלי נדר.
אז הי.
למי שלא מכיר אותי, כתוב למעלה פחות או יותר מי מה מו. למי שמכיר אותי, הי אמא, אני אדבר איתך אחר כך.
הכל פחות או יותר אותו דבר עם שינויים קלים :
- בשנים שלא הייתי פה נדדנו משפחתי ואני מחיפה לחוף הכרמל וחזרה, ככה בשביל הכיף. במשך שלוש שנים גרנו חמש דקות הליכה מהים, לא שזה גרם לי ללכת יותר, או להיות בים, אבל שמתי לב שהפרט הזה מגניב אנשים. הם היו רוצים להאמין שזה מה שהם היו עושים אם היו גרים חמש דקות הליכה מהים ואני הוכחה שאז זהו, שלא. תאמינו לי שינויים הם אובר רייטד, אין בהם צורך, תישארו באזור הנוחות, הכי טוב.
-כיום אני חיפאית שרופה בדם (בלי ציניות על השרפות שהיו אצלנו, פחד אלוהים)
- הבנים שלנו, בני 12, 10, ו6. אומנם עדיין ילדים, אבל בגיל הכיפי (אם עדיין יש לך כרטיס של לייף סטייל, את עוד לא שם, עוד לא כיף לך, אבל זה יגיע אני מבטיחה).
מה עוד מה עוד מה עוד, אה!- אני טבעונית. בעלי טבעוני. קטע כזה, אכתוב על זה בטח פעם.
חוץ, את משבר גיל ה 40 הקדמתי לגיל 38.5 רק כדי לראות אם בא לי על זה. לא היה כיף כמו שציפיתי, אבל משום מה המוח שלי היה משוכנע שהעניין לטובתי ולא הניח לי עד שהגעתי למסקנה או שתיים, אז יהיה לי גם מה לכתוב על זה ממרומי אוטוטו בת 42.

זהו, פתחנו מנועים, קצת סבלנות עד שהמקלדת תתחיל לרוץ לי שוב, הכל על הכיף כיפאק, בואו נראה לאן זה יקח אותנו





Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...