יום רביעי, 23 בינואר 2013

יום בחירות

אני לא הולכת לכתוב על הבחירות וגם לא במי בחרתי. למי שנורא סקרן ארמוז שהנבחר(ת) שלי מתחילה בצי ונגמרת בפי. יותר מזה לא תוציאו ממני.
יום שבתון היה לרובנו אתמול, אנחנו לא חלק מרובנו, עצמאים עובדים בגשם, בשלג, בסופה, בסערה, בשרב ובחמסין וגם בשבתון מסתבר.
וחוץ מזה, בעלי למד מהניסיון המר בפסח, כך שלא היה סיכוי שנסע לשום מקום.
פתחתי את הבוקר בטיול בכרמל עם הילדים. כמו כל ילד המרגיש שהיום חופש, גם שלנו קפצו מהמיטה ב6:00. "ששש...תחזרו לישון, עוד לילה" ניסיתי בכוחותי האחרונים "אמא כבר 6 בבוקר!" למה לעזעזל היה כל כך דחוף ללמד אותם לקרוא שעון??

 
אומנם היתה שמש בחוץ, אבל הרוח הגבית היתה כל כך חזקה
עד שאי אפשר היה לשמוע את התלונות שלהם
הם היו משוכנעים שדבר ראשון בבוקר הם ישחקו במחשב.
6:00 בבוקר? תתחילו לצעוד!
 
 
וכך נראה ילד גאה רגע אחרי שהצליח
לטפס לאן שאמא אמרה שלא כדאי
ורגע לפני שהתדרדר על אותה אמא ממש
 
 
וכך נראה כלב רועים מגזע בורדר קולי
רגע לפני שהוא מחליט שהאיש שחלף על פניו עם אופני הרים הוא כבשה משוטטת
"צ'ארלי!!! צ'א-רלי!!" צעקו אחריו הילדים המודאגים
"הוא יחזור לבד,לא רצים אחרי כלב בורח" הסברתי להם.
זה חוק מספר אחד של כלבנים
ושל אימהות עצלות במיוחד.
אחרי הטיול הלכנו לעזור במרפאה
בלעזור הכוונה שאין לי מה לעשות עם הילדים האלה
הם גם הילדים שלך אדוני לא רק שלי
קח אותם.
הוא לא לקח אותם, הוא ניתח בדיוק.
תירוצים תירוצים
אז השתמשתי בטריק הידוע של הסבתות ונתתי להם כל מה שרצו
שוקו אמרת?
בבקשה
 
 
לצייר על הפנים אמרת?
בבקשה
 
 
להוציא איזו חתולה מהכלוב ולמעוך אותה מאהבה?
בבקשה 
 
 
ואז בעלי קרא לי אם אני יכולה לבוא רגע לחדר ניתוח
"את יכולה בבקשה להוציא לי את המחט הזו מהמגרה?"
הסתכלתי עליו במבט של "אני נראת לך משרתת שלך?"
והוא החזיר לי מבט של "אחרי כל כך הרבה שנים את אמורה לדעת שאני לא יכול לגעת במגרה עם כפפות סטריליות"
אז החזרתי לו מבט של" ברור שאני יודעת שאתה לא יכול לגעת..פףף.. כאילו דהה..."
"אז את מביאה לי את המחט?" שאל
"בשמחה, אם תצביע בבחירות למי שאני מצביעה"
הוא חייך מתחת למסכה
"אני אוריד את הכפפות ואביא בעצמי"
"בסדר בסדר, לא צריך להיות כל כך קשוח
איזו מחט?"
"זאת"
זאת?"
"כן זאת"
"בבקשה"
"שימי אותה בנוזל הצהוב"
"הצהוב? לא נראה לי. אתה בטוח?"
שוב מבט, שאני החלטתי לפרש כ"אין לי מושג איך אני מסתדר פה בלעדייך"
ולא כ"אלוהים תן לי כוח"
 
אחרי נצח של במבה שוקו
ובדיקה הדדית שכל ילד עשה לאחיו עם הסטטוסקופ
וחבישה הדדית שכל ילד חבש את אחיו,
הלכנו לבחור.
בעלי לא בחר כמוני
למרות שאני זאת שהבאתי לו את המחט שביקש
(וגם שלושה ילדים לעולם, אבל מי סופר)
אני לא אגלה לכם במי הוא בחר
למי שממש סקרן ארמוז שהוא מתחיל ב-יא
ונגמר ב-איר.
 
 
היה מרגש , באמת.
ילד אחד שאל למה אי אפשר לשים הרבה פתקים בתיבה
ילד שני שאל אם ביבי יהיה עצוב כי לא בחרתי בו
וילד שלישי כמעט איבד לי במדרגות את רישיון הנהיגה
 
 

 
בסך הכל היה יום נחמד
סיימנו אותו בגן שעשועים
שכנעתי אותם לשבת יחד לתמונה משותפת
רק כדי שישבו בשקט חמש דקות
בלי יכולת לזוז
חמש.דקות.
 
חמש דקות נפלאות הן היו.



 
 

2 comments:

  1. כהרגלך, את מצליחה לתאר סיטואציות יום יומיות באופן מושלם ובהומור גדול :-)

    השבמחק
  2. פשוט מ-ה-מ-ם!!!!!!
    מהאמיצות הבודדות שמנסחות את המציאות היום יומית בלי מסכות ובלי כפפות סטריליות. ובלי כפפות בכלל.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...