יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

לפחד מהפחד

יש לי עוזרת שבאה פעם בשבוע.
אני אוהבת אותה אהבת אמת. אני תלויה בה.
אני אפילו לא יכולה לדמיין איך הבית שלי היה נראה אם היא לא היתה מגיעה  פעם בשבוע ומאפסת את כל החדרים כך שנוכל להתחיל את הכל מהתחלה. היום בו היא מגיעה, הוא ב-מקרה היום בו אני מזמינה ילדים של אימהות שאני פחות מכירה מהגן ובית הספר.
עד כאן טוב ויפה.
האידיליה נפסקה כשלקחנו את צ'ארלי. צ'ארלי בן ארבעה וחצי חודשים, גור. תינוקי מתוקי.


 
היא מפחדת ממנו פחד מוות
ולא עזר שהסברתי לה שהוא רק תינוק
ולא עזר שהסברתי לה שאם היא תתעלם ממנו
תוך כמה שניות גם הוא יתעלם ממנה ויפסיק לקפוץ עליה משמחה.
לא עזר.
 
כך שבחודש האחרון אני נאלצת לצאת איתו מהבית בזמן שהיא אצלנו
 
 
ולא שזה רע לצאת מהבית
אני אוהבת לצאת מהבית עם הילד והכלב
פשוט לא תמיד בא לי לצאת ליערות הכרמל
עם חולצה קצרה ואחרי חמש דקות
לבקש מבעלי ששאל לפני שיצאנו "ככה את יוצאת?", את המעיל שלו.
 
 
האמת שתמיד כיף ביערות הכרמל
במיוחד אחרי הגשם
ריח נפלא יש לאדמה
 
עדיין אפשר לראות את השרוף
 
 
וגם את הירוק החדש בתוכו.
מה אני רוצה להגיד בזה בעצם?
כן!
העוזרת שלי
נגיד שאתם הייתם העוזרת שלי (שזה אומר שאני סוגדת לכם באופן אוטומטי)
ונגיד שאתם מפחדים מכלבים,
מה היה עוזר לכם להתגבר על הפחד?
אפשר בכלל להתגבר על פחד מכלבים?
מה אני יכולה לעשות למענה כדי לגרום לה לבטוח בכלב?
אנא יעצו, במיוחד אם אתם נרתעים מכלבים בעצמכם
אני מוכנה לשמוע כל עצה
ואם זה לא ילך, אתם מוזמנים לעשות איתנו סיבוב ביער
בשמונה וחצי בבוקר בכל יום רביעי.
 
 
 
 
 

2 comments:

  1. אממ. עצה, כאילו? ממני, אלייך? אבל את מלכת החיות!

    בכ"ז, ביקשת :)

    אני הייתי עובדת בשיטה של חשיפה הדרגתית. מדברת איתה כשצ'ארלי לא נמצא בסביבה כדי לתפוס אותה במצב שהיא פתוחה להקשיב ולא בסטרס בגלל מה, שבעיניה, הוא חיה תוקפנית שרק מחכה לרגע שלה...
    לשאול אותה אם היא תהיה מוכנה לשקול, לנסות להתגבר על הפחד בעזרתך. להסביר לה את הקושי שלך (לא תמיד מתאים לצאת לטיול ביער... ומה יהיה כשיהיה יותר חורפי), להביע את הערכתך הרבה לתפקידה בחייך.

    ואז להציע שנגיד, בפעם הבאה שהיא באה תישארי עם הכלב בבית, אבל הוא יהיה עם הרצועה ואת תחזיקי אותו קרוב אלייך ותמנעי ממנו מלקפוץ עליה. ואולי היא תסכים, כשהוא ברצועה, ללטף אותו. רק כדי שהיא תוכל להיווכח בעצמה שהוא לא מזיק. ואז, כשהיא רגועה ופתוחה להקשיב ולקלוט (כי היא לא לחוצה), להסביר לה כמו שמסבירים לילד - הוא לא מתכוון לתקוף, הוא רק רוצה לשחק. הוא כלב מגזע שאינו אלים, להיפך וכולי.

    נשמע לך?

    בהצלחה!

    השבמחק
  2. תודה דפנה, הבעיה העיקרית שלי היא לגרום לה לרצות להקשיב. הפחד גורם לה לאטימות. הקושי שלי הוא להוציא אותי ממה שיש לה בראש על כלבים והיא לא ממש מוכנה... אם הוא קשור לידי אז אין לה בעיה אבל היא לא מוכנה בשום אופן להתקרב אליו

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...