יום שבת, 24 בנובמבר 2012

פסטיגל

בפעם ראשונה מזה שלושים שנה שנה, הלכתי לפסטיגל.
לא לדאוג, לא הלכתי לבד, הלכתי עם הילדים.
עד כה נמנעתי מלקחת אותם מפני שגודל ההפקה נראה לי גדול, עצום, ענק. הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל ולתפוס. נראה לי כאב ראש, בליל של הצפה חושית שהילד לא יבין ממנו שום דבר ואני אשב ולא אבין למה בעלי לא הלך איתם. אז לא הלכנו.
עד עכשיו.
הבן שלי, בכיתה ב', הגיע הביתה עם פרצוף אוליבר טוויסט מסכן ואמר שהוא היחיד בכיתה שלא היה אף פעם בפסטיגל, היחיד.
אז הסכמתי, יאללה שיהיה פסטיגל, מה יכול להיות, ננסה פעם הכי הרבה נצא באמצע. 
הלכנו.
קודם כל, הילדים היו בשוק שאנחנו אשכרה הולכים והתרגשו לקראת המופע כאילו לפחות הם בעצמם משתתפים. ההתרגשות היתה מדבקת, כיף להיות בחברת ילדים מרוגשים.
ונהננו, מ-אוד!
בחיי, הלוואי ויכולתי לומר שזה סתם טראש ושההפקה תעבת בצע כסף ושהם לא מבינים כלום בילדים ושזה בכלל לא מתאים  וכו' וכו' וכו'.
אבל אני לא יכולה להגיד את זה. ההופעה היתה טובה. אפילו טובה מאוד.
הילדים נהנו, אף אחד מהם לא פחד, השירים היו קיצביים וקליטים, עלילת ההצגה ברורה, התלבושות מושקעות מאד מאד.
יש הפסקה אחרי שלושת רבעי הופעה שאחריה הופיעו אתניקס. כל ההורים התעוררו לחיים והרקדנים הצליחו לשמור את הילדים מרוכזים גם תוך כדי שירים של "מבוגרים". נהנתי מאתניקס, ממש. לרגע חשבתי "מסכן, צריך להתפרנס בא לשיר בפסטיגל" אבל לא! זאב נחמה השקיע בהופעה ונתן כבוד לקהל גם אם 70% ממנו היה ילדים. כל הכבוד לו.

הילדים שלי היו באקסטזה, לא האמינו שהרשתי שנלך לכזה סוג של מופע, יכול להיות שאני שומעת יותר מידי גבעטרון בבית? סתם סתם. אני כמעט לא שומעת גבעטרון בנוכחותם.
נהנתי מהשחקנים, מצאתי את עצמי צוחקת לא פעם מאלי פיניש והמומה מאנה ארונוב (כן, זה אמיתי איך שהיא רוקדת)
אבל הכי הדהימו אותי, פשוט אי אפשר להוריד מהם את העיניים, אלה שעבדו הכי קשה- הרקדנים. הרקדנים היו מ-ד-הי-מי-ם. ראו שיש הרבה רקדנים (בנים) מחו"ל. הרמה שלהם היתה באמת מאוד מרשימה.
בקיצור חברים, קחו את הילדים לפסטיגל. שווה, בחיי.
אל תקחו אותם במידה והם מתחת לגיל 5, או אם בתחושה שלכם הם עדיין לא מספיק בשלים להכיל מוסיקה ותאורה בעוצמה מאוד גבוהה, או אם עדיין אין להם יכולת קשב לזמן ממושך והם מוצפים בקלות. חכו עוד שנה שנתיים.
זהו. אם היו לי עוד שני ילדים בגיל הזה, הייתי הולכת עוד פעם, שכה יהיה לי טוב.

 
מה דעתכם על הפסטיגל? אתם לוקחים את הילדים מידי שנה?
 

תגובה 1:

  1. תשמעי.. גנבת לי את הרשומה (-: הפסטיגל היה אצלנו פרס על מאמץ ועמידה באתגר גדול עבור הבן שלי, ואני כלכך מזדהה עם המשפט על ההתרגשות שבסביבת ילד מתרגש - בחיי, היה שבוע נפלא רק מהציפייה הנרגשת. יצאתי פחות נלהבת ממך (אבל רק מהעלילה שלדעתי לא מוצתה), הרקדנים והתאורה בהחלט היו השיא ובסה"כ הידד לפסטיגל (היום היתה פעם ראשונה שלי).

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...