יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

חיימק'ה שלי

 לא עשינו הרבה אתמול בחג.
 היינו בבית ואחר הצהריים לקחנו את הילדים לגן השעשועים. יש משהו מהנה בלשבת על הגדר, או על הספסל במקרה שלי, בגן השעשועים ולצפות בהורים וילדים בפעולה.
זה מתאפשר כמובן, כשיש איתכם עוד מבוגר אחראי ואז אתם יושבים על הספסל וחושבים: זה לא כל כך קשה, החיים יפים, השמש זורחת, הילדים משחקים, אולי נעשה עוד ילד." ואז אתם שומעים איזה אבא צועק :"מוווווטי, תסתכל לאן הכדור הולך!"
ואתם מפנים את הראש ורואים את מוטי רץ ומחפש את הכדור 45 מעלות מהכיוון אליו הכדור התגלגל ובגלל שאתם במוד של החיים יפים והשמש זורחת ומישהו אחר שומר על השלושה שלכם במגלשות, אתם קוראים ומצביעים:"מוטי, שם שם, הכדור התגלגל לשם." אבל מוטי לא מצליח בדיוק לקלוט מי מדבר אליו, הרבה אנשים יושבים על הספסלים והעיניים שלו מחפשות מי מדבר ואתם מבינים שאם לא תקומו ותלכו איתו להראות לו איפה הכדור, אבא של מוטי יבוא עד אליו ושוב יגיד לו שזה בגלל שהוא לא מרוכז ולא מסתכל.
מוטי לחוץ.
מוטי לחוץ, כי קשה לו לעבד את כל האינפורמציה שסביבו.
אבא של מוטי לחוץ.
אבא של מוטי לחוץ, כי קשה לו לראות איך כל שאר הילדים שומרים על הכדור ועוקבים אחריו בעיני נץ ורק מוטי שלו, חולם, רק מוטי שלו בועט לכיוון הלא נכון.
הסתכלתי עוד דקות ארוכות על האינטראקציה בין מוטי לבין אבא שלו וקשה היה לי להחליט אל מי מבניהם ליבי יוצא יותר, שניהם נראו די אבודים.
ופתאום, כמו פיה טובה, הגיעה לדשא אמא של מוטי. באופן שהיא נושאת את עצמה אפשר לראות שאמא של מוטי לא לחוצה, שאר הילדים מעניינים לה את הסבתא. בעיניים שלה אפשר לראות שהיא אוהבת את מוטי ואוהבת את אבא שלו ולשניהם הוקל כשראו אותה. היא הביאה כריכים ושתייה ופירות והם ישבו יחד ואכלו דיברו ונהנו.
כשסיימו, אבא של מוטי התיישב לידי על הספסל, זזתי קצת והוא אמר תודה. אמא שלי מוטי הלכה יחד איתו ועם אחיו למגלשות הגדולות.
אבא של מוטי הסתכל על הילדים שלו ואני הסתכלתי על הילדים שלי. מוטי טיפס בסולם הגבוה אחרי הבן שלי. הבן שלי לא אוהב שמישהו מטפס מאחוריו בסולם הגבוה ביותר, זה מלחיץ אותו, אז הוא ניסה לרדת אבל מוטי היה מאחוריו. מוטי לא רצה לרדת, הוא רצה לעלות. הם לא אמרו מילה ונשארו שם תקועים מספר שניות. אמא של מוטי ובעלי עמדו שם והסתכלו ואז אבא של מוטי צעק:"מוווטי! תרד, אתה לא רואה שהוא רוצה לרדת?" אבל מוטי לא זז.
פניתי לאבא של מוטי בחיוך "עזוב, יסתדרו". ואבא של מוטי השיב "את לא מכירה אותו, הוא מסוגל לעמוד שם עכשיו שעות."
אני דווקא כן מכירה אותו, למרות שזו הפעם הראשונה שראיתי את הילד הזה. אבא של מוטי אולי מכיר אותו אבל הוא עדיין לא יודע איך לחזק אותו. מוטי יודע הכל, הוא מבין ומרגיש שהוא מאחור, שלשאר הילדים הולך יותר בקלות, שילד אחר היה מנווט את הגוף שלו כך שהבן שלי היה יכול לעבור, אבל הוא לא מסוגל. אבא של מוטי עדיין לא מבין שהדרך הכי יעילה להקל על מוטי היא לתת לו את ההרגשה שכל זה ממש לא משנה, שאוהבים אותו הכי שאפשר לאהוב ילד, שהמטרה היא לא להיות כמו כולם, להיפך. שה-דבר שיעזור למוטי זה התפיסה שלו את עצמו ולא יכולותיו האובייקטיביות ואם אבא של מוטי יתייחס אליו כמו ליחיד ומיוחד, כמו לאוצר, כמו למתנה שהוא קיבל מהשמיים, גם מוטי יתייחס לעצמו כך עם הזמן וזה יעשה את כל ההבדל.
עברו עוד כמה שניות ואבא של מוטי אמר לי לאויר "מי זה הילד שלמעלה? למה הוא לא עולה?"
"זה חיימק'ה שלי" עניתי בחיוך.
אבא של מוטי הנהן בהזדהות חזרה ואמר בהקלה :"מצחיקים אלה"
ואחרי עוד רגע אמר :" אני הייתי בדיוק ככה."
הנהנתי לו חיוך חזרה.
(מאוד ממליצה ללחוץ על השיר הזה, למי שלא מכיר אותו,לוקח 10 שניות להתרגל לסגנון של השיר אבל הוא מקסים בעיני, מבטיחה שתרצו לשמוע אותו שוב מיד בסיומו)
*ישנם מנויים דרך המייל שכתבו לי שהלינק לשיר לא עובד, תיכנסו דרך עמוד הפייסבוק או שתלחצו על הפוסט כך שיוציא אותכם מהמייל לבלוג עצמו.

4 תגובות:

  1. אני לא חושבת שיש פוסט אחד שאת מעלה, עליו אני לא מתענגת.

    יש כ"כ הרבה ללמוד ממך, ממה שאת כותבת. יש לך כאלה עיניים חכמות שרואות כ"כ הרבה (כמובן שצריך עוד מבוגר אחראי בסביבה) והראש שלך מנתח בכזאת חוכמה את מה שהעיניים רואות ומפיק כאלה תובנות. ואם כבר הלכנו על חלוקה אנטומית, אני בטוחה שגם ללב יש שם איזה תפקיד :)

    חיימק'ה שלי הוא שיר אדיר ויופי של בחירה בהקשר לפוסט הזה.

    השבמחק
  2. מקסים מקסים,
    קטן ומרגש וכל כך אמיתי,
    כולנו צריכים לזכור את זה,
    שמה שחשוב באמת זה לאהוב אותם כמו שהם.

    השבמחק
  3. מקסים! ומדויק! ואמיתי!
    היה לי כל כך חם בחג שאני מעריצה אותך שיכולת לשבת על הספסל ולעשות עוד משהו חוץ מלמות מחום.
    מי יתן ובשנה החדשה כל ילד, חולמני ומעופף באשר יהיה, ירגיש אוצר מיוחד במינו :)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...