יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

עוד שנה טובה

הי,
ערב ראש השנה. הייתי רוצה לאחל לכם שכל מה שאתם מאחלים לעצמכם יתגשם, אבל מאחר  ואני לא מאמינה שדברים נוחתים עלינו מהשמיים (אלא אם כן אתם מאחלים לעצמכם גשם לשנה החדשה), אאחל לכולנו שיהיה לנו הכוח, הרצון והנחישות לגרום לדברים שאנחנו רוצים שיקרו, לקרות.
תהנו בארוחת החג היום ותזכרו שלא פחות חשוב מהחישוב של מה כן מותר לי לאכול וכמה שעות בחדר כושר זה יעלה לי (בבקשה אלוהים שמישהו יגיד שלא רק אני עושה את החישוב הזה), זה להנות מהמשפחה. להגיד לכל מי שהכין וטרח שיצא טעים מאוד שהגפילטע סוף הדרך, שהשולחן נראה נפלא, שהם נראים נפלא. אל תגלגלו עיניים לאחור כשאבא שלכם יספר שוב את הסיפור על הפעם שהוא ואמא שלכם נסעו מאירופה באוניה לארץ (חופש חופש לא מעפילים) והיתה להם כזו בחילה ואתם הייתם בני שנה והם העבירו אותכם מיד ליד, מאחד לשניה לאורך כל המסע ולא ידעו מה לעשות איתכם ואתם תחייכו ותחשבו בלב שבגלל ארוע מכונן זה, אתם סובלים עד היום ממחלת ים כשאתם עולים על כל כלי תחבורה שהוא.
אני מקווה שאבא שלי יספר את הסיפור מעורר התאבון הזה, בדיוק באמצע האוכל, אני מקווה שכרגיל אתפוס את העניים של אחי ונצחק ביחד ואז אבא שלי יגיד לאמא שלי שהילדים צוחקים עליו ואז (אחרי עוד כוס יין) הוא יספר את הסיפור על איך הלך לקנות פיצה יחד עם אחי כשהיה בן חמש ואחי שממש לא אהב את הזית ששמו לו על חתיכת הפיצה צרח בקול :"אבא!! תוציא לי את ה____ (מתחרז עם זית ויש רק לבנים) !!"
וכולם יצחקו למרות ששמעו את הסיפור הזה אלף פעם, לא כי זה נורא מצחיק, (למרות שאני הייתי שם כשזה קרה והייתי בת 8 וזה קרע אותי מצחוק) , אלא כי כולם אוהבים להזכר במה שהיה, כולם אוהבים את הרגעים המצחיקים הנעימים המחברים בנינו.
הלוואי ונדע להנות מרגעים האלה לא רק בדיעבד אלא גם כשהם קורים.

שנה טובה!
ועכשיו אצא לשעה הליכה, ככה על החשבון.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...