יום חמישי, 26 ביולי 2012

מנוחת הלוחם.

אני אורזת.
לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שארזתי תיק למטרה אחרת מללדת ילד.
אני לא זוכרת, כי זה עוד לא קרה, עד היום כלומר.
מזה שנים פעם ראשונה, שאנחנו נוסעים לנופש רק אני והוא.
יכול להיות שנצא מחדר המלון, אבל יותר יכול להיות, שלא.
אנחנו הולכים להתענג על זה שנוכל:
1. בלי שיפריעו לנו ,לאכול במסעדה. להצליח להסתכל אחד לשניה בעניים או לדבר משפטים שונים מ"אתה יכול לחתוך לו?" "את יכולה למזוג לו?" "אתה יכול להוציא לי את האיטריה מהשיער?"
2. בלי שיפריעו לנו, לישון. בלי תינוק שצומחות לו השניים, בלי "א-בא! אני צמא." בלי "א-מא! ברח לי פיפי". בלי השכמה של רפתנים.
3. בלי שיפריעו לנו, לנהל שיחה. שיחות אחרות מ: "איך היה היום במרפאה? לא חמוד אי אפשר במבה, אז מה היה אמרת? אל תקפוץ על הספה! מי היה אמרת? תקח את הבגדים לכביסה לפני האמבטיה, ממי אתה יכול להכין לו מקושקשת? אני הולכת להחליף לו חיתול אבל נשמע מאוד מעניין מה שהיה".
4.בלי שיפריעו לנו בסק.. כלומר ברמי קוביות. אני קורעת את בעלי ברמי. קורעת אותו עד שהוא מתחנן שאפסיק. אז אנחנו לא אוהבים שמפריעים לנו. אני עדייין מדברת על רמי, אין לי מושג על מה אתם מדברים.

בכל אופן יהיה נחמד להיות קצת בשקט. 
רק שנינו.
סופשבוע ארוך מהנה לכם,
אני אחזור להשוויץ לדווח, כי זאת אני, איכפתית ומתחשבת.



2 comments:

  1. תעשו חיים !!!
    (אפשר גם רק את החלק המקדים.. נו, זה עם הרמיקוב)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...