יום ראשון, 15 ביולי 2012

הנושא והנשוא.

"הי יפעת,
אם הבנים שלך גרו במנשא מתי הם היו על הבטן? ומתי הספקת לאכול/ לעשות פיפי/ לעשות משהו בבית?
איך ניתן להעביר את התינוק מהמנשא (או לחילופין מהידיים) למיטה בלי שיתעורר?
מאיזה גיל התחלת לעשות את הקניות עם התינוק במנשא?
על איזה מנשא את ממליצה?
תודה, תמר."

הי תמר.
אז ככה.
להשתמש במנשא אי אפשר בכוח. כלומר, אמא לא יכולה לשים תינוק במנשא כי אמרו לה שזה חשוב אך היא עצמה לא מרגישה בנוח עם כל העניין. אם לא נוח לך, לא יהיה נוח לו, חבל על התיסכול. כך שדבר ראשון, צריך לחוש בנוח עם הרעיון של נשיאת התינוק לפרקים של פחות או יותר חצי שעה כל פעם.
התנהלות, בעיני כמובן, עם מנשא, היא לא תרגיל, לא משהו שעושים 20 דקות או שעתיים ביום על השעון, ובלי להשמע בומבסטית, זה חלק מתפיסת עולם.
אני מאמינה שמגע קרוב עם אמא הוא צורך התפתחותי של התינוק, לא מותרות ובטח ובטח לא פינוק. תינוק אמור להיות בחודשי חייו הראשונים "על הידיים". לנסות "להרגיל" אותו להסתדר לבד בלי מגע, נשמע באוזני כמו להרגיל אותו לחיות עם פחות מכמות החלב לה הוא זקוק.
לכן,
אמא לתינוק בן יומו, צריכה לבוא מוכנה נפשית עוד לפני הלידה לתת מענה לאותו צורך. על הידיים כל היום זה די קשה פיזית, לכן אני מוצאת את ההתנהלות עם המנשא מאוד מאוד נוחה.
לא הגעתי מוכנה מבחינה מנטלית עם לידתו של בני הבכור, ראיתי את עצמי במרכז ושמתי את הקושי שלי לפני הצרכים שלו. למדתי מהר מהניסיון.
מעולם לא ניסיתי לגרום לילדיי "ללמוד" איך להתנהג כשהיו תינוקות קטנטנים. בחודשים הראשונים לחייהם, הם היו הנושא, הם היו המרכז, הצרכים שלהם היו דחופים יותר משלי מאחר והיו להם הרבה פחות כלים להתמודד עם קושי או מצוקה. בעוד לי, המבוגר האחראי, היה ארגז כלים קצת יותר עשיר. 
 אם תינוק בן יומו מרגיש עייף, קל לו יותר להרדם במנשא. אם תינוק בן יומו מרגיש שהסביבה מציפה אותו, קל לו יותר לאטום גירויים במנשא. לתינוק בן יומו יש צורך לחוות תנועה, קל לו יותר לחוות זאת דרך תנועת גופה של האם.
מהניסיון שלי, ברגע שהחודשים הראשונים עוברים בעצלתיים במנשא, האם והתינוק נכנסים לקצב הרמוני משלהם, הסינכרון בניהם כמעט מושלם.
הרבה פחות חיכוכים. 
הרבה יותר הבנה הדדית. 
קל יותר ככה לדעתי, לתת לתינוק מענה לצרכים ההתפתחותיים שלו, מאשר לנסות ללמד אותו להרדם לבד או להעסיק את עצמו לבד בחודשים הראשונים לחייו. אם ננסה ל"חנך" אותו, התינוק ינסה להלחם על מה שהוא מקודד גנטית לרצות, והאמא תחוש כעס כלפיו על כל בכי בלתי נגמר, ותרגיש שהיא לא מבינה מה לעזעזל הוא רוצה ממנה. זה יוצר ריחוק. ריחוק נגד הטבע בעיני.
אני תמיד העדפתי תינוק רגוע ונינוח במנשא מאשר תינוק חסר מנוחה במיטה.
ולשאלתך, בחודשיים שלושה הראשונים, התינוקות שלי אומנם היו הרבה זמן במנשא אבל כמובן לא רק. הם היו במנשא כשחשתי שזה מה שהם רוצים, ועברו למיטה או לכל מקום אחר שחשתי שהתאים להם באותו רגע. בזמן ערות השתדלתי לשים אותם על הבטן לכמה דקות כל פעם. הם גם ישנו על הבטן במשך היום כשאני ערה לידם (עד כמה שאמא לתינוק קטן יכולה להקרא "ערה").
הספקתי לעשות הכל עם המנשא, עד היום יש כתמי טחינה עליו מאחר ולא היתה לי בעיה לאכול עם הילד ישן בפנים (מה? הייתי רעבה). כמובן שיותר נוח לאכול בלעדיו ואכן בימים שהצלחתי לשלוט ברעב שלי, חיכיתי שיפול לשינה עמוקה במנשא ורק אז מעבירה אותו לישון במיטה ורק אז אוכלת.
איך להעביר בלי שיתעורר? קודם כל להאמין שהוא ימשיך לישון ולא יתעורר. אני רצינית לגמרי. אימהות החוששת מאוד להעביר תינוק ישן מהמנשא, בדרך כלל אוחזות בו כמו גחלים לוהטות העשויות מחרסינה. המגע שלהן אינו בטוח, אינו מהיר, הוא מהסס וגורם לתינוק להרגיש שמשהו אינו כשורה ושאולי כדאי להתעורר לבדוק מה בדיוק קורה פה.
כשמוצאים תינוק מהמנשא למיטה, הפעולה עורכת שבריר שניה. באחת ההדגמות שעשיתי בפני הורים, אבא אחד אמר שזה היה כל כך מהיר כמו כדור שיוצא מאקדח (גברים והאסוציאציות שלהם...). כשתינוק נמצא במנשא הוא מרגיש עטוף ומוגן בכל חלקי גופו, לכן יש לאחוז בו עם כל כף היד ולא רק עם קצות האצבעות ולנסות שהיד תעטוף אותו באותה מידה. האחיזה צריכה להיות ברורה ולא מהססת. להוציא אותו מהמנשא ובמהירות להניח ומיד לכסות אותו. את הילדים שלי, העברתי מהמנשא לישון בפוף לידי. אני כמובן לא יכולה להמליץ על זה מאחר וזה מצריך מידה מסוימת של אחריות, להיות לידו בזמן שהוא ישן בפוף.
עם זאת, הילדים שלי ישנו מצוין בפוף על הצד. כל פעם הייתי מניחה אותם על צד אחר.
קניות במנשא, התחלתי לעשות קרוב לגיל חודשיים, זה פחות או יותר גיל שהם עומדים בטיול של שעה וחצי לסופר.
אני ממליצה על מנשאי בד קשירה. עבורי הם היו הנוחים ביותר עם יכולת התאמה מקסימלית לגוף שלי ושל התינוק. אני אוהבת את המנשאים של מילגה ושל תינוכיס, אבל זו כמובן העדפה אישית ולכל אמא יכול להתאים מנשא מסוג אחר.
ולנקודה האחרונה שבדרך כלל מטרידה אימהות (או יותר נכון קרובי משפחה מקרצצים) "מה אם הוא יתרגל וירצה רק על הידיים כל הזמן?" אז כמו שאמרתי, בחודשים הראשונים לחייו זה מה שהוא אמור לרצות וזה מה שאנחנו אמורות לתת. מניסיוני, תינוקות שלא נלחמים על זכותם להנשא, משחררים ויורדים מהידיים הרבה יותר מהר, מאחר ויש להם את הביטחון שהידיים תמיד תהינה פרושות לרווחה לאסוף אותם ולהגן עליהם כשירצו.

יש בפייסבוק קבוצה נפלאה של פרויקט השאלת מנשאים, אתן מוזמנות להכנס ולקחת חלק ביוזמה הנהדרת הזו.

הערה: עם כל זאת, אני עדיין חושבת שהשימוש במנשא אינו מתאים לכולן. אם השימוש בו יוצר לחץ, אין טעם לנסות בכוח. אני מכירה אימהות נפלאות שלא השתמשו במנשא מעולם כמו גם אימהות נפלאות אחרות שלא הניקו מעולם.
אל לה לאף אחת להרגיש "לא בסדר" בגלל בחירה הורית זו או אחרת.
יחד עם זאת כדאי לדעת וללמוד את כל התמונה כולה לפני שמקבלים החלטה זו או אחרת.

תשובות נוספות לשאלות של קוראים אפשר למצוא פה

7 תגובות:

  1. אני מסכימה מאוד בנוגע ליתרונות הנשיאה, אחרי שנוכחתי בהם בעצמי כשעבדתי כנני לתינוקת מגיל 4 ימים ועד גיל חצי שנה.

    אגב, כמו שישנן אמהות שלא רוצות/מסתדרות עם מנשא, יש גם תינוקות שזה לא מסתדר להם והם נאבקים להשתחרר. כזה היה האחיין שלי. הוא לא אהב בכלל את מנשאי הבד. כשהגיע לגיל גדול מספיק להינשא בבייבי ביורן ודומיו, הסכים :)

    בכל אופן, כשלי יהיו ילדים בהחלט אשתדל לתת להם הרבה זמן נשיאה. אגב, לא רק אמא... גם אבא/דוד/סבתא או חברים יכולים לשאת.

    תודה על פוסט מעניין, כתמיד :)

    השבמחק
  2. גם הילדים שלי גרו במנשא. ואם יש משהו שאני מצטערת עליו בהקשר הזה הוא שקניתי את היאמו רק באמצע הילדה השניה...,
    השלישית כבר ידעה להגיד "על הגב" לפני שהיא ידעה להגיד הרבה דברים אחרים
    ולהעמיס ילד על הגב, זה כל כך נוח ברגעים מסויימים הייתי מתיישבת ורק כשהיא התעוררה מהקיבצו'ץ הייתי נזכרת שהיא שם.
    מירי

    השבמחק
  3. רק עכשיו (עשר וחצי בלילה) ירד ממני הילד אז אני יכולה להגיב...

    ראשית, החשש מפני מחסור בזמן רצפה (מה שסבתא מכנה: הוא לא זרוק במיטה, הוא מתפתח. אז להלן - "זמן התפתחות"), זאת לא הוכחה לכלום אבל זאת שגרה לי על הגב עד גיל שנתיים היא סנואובורדרית מצטיינת. וכל זה עם מינימום "זמן התפתחות".
    ואם להיות רצינית אז הזמן במנשא הוא לא זמן פאסיביות עבור התינוק.הוא נמצא בתאוצות משתנות ועם הזמן צריך להחזיק בעצמו חלקים גדולים ויותר ויותר של גופו.

    לגבי החשש מהתרגלות - אני אומרת - מה רע בזה שהילדה שלי תתרגל לטוב? שתתרגל לטוב ותדרוש טוב ובשאיפה גם תשיג טוב. תמיד.
    (וגם אם מתישהו יהיה לה קצת רע, אני מקווה שהיא תפגוש אותו כמה שיותר מאוחר. לא צריכה להרגיל אותה כבר מעכשיו).

    השבמחק
  4. דפנה, את צודקת, לא כולם אוהבים למרות שהם מעטים.
    וכרגיל, תודה על התגובה:-)

    השבמחק
  5. מירמיר, אין על היאמו, אבל באמת לגילאים יותר גדולים. אני מאוד אוהבת את היאמו אבל בעלי ממש לא הסתדר איתו ורוצה לקנות מנשא טיולים ענקי עם גגון ומרפסת.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...