יום חמישי, 5 ביולי 2012

אוי שיט!

מאורגנת, אני לא.
יאמר לזכותי שאני אף פעם, בחיים, לא איחרתי לשום מקום. יש לי קטע עם להגיע בזמן.
אבל לזכור לאן ומתי להגיע, להתכונן מראש? אה...זה לא. גם עם זה יש לי קטע, רק הפוך.
אם יש משפט שלא מגדיר אותי הוא: "סוף מעשה במחשבה תחילה". אני לא אוהבת לחשוב לפני מעשה, אם כבר לחשוב, אז אחריו. מה יש לחשוב כל כך הרבה לפני?
אז זה מה שיש:
לפחות פעם בשבוע אני מוצאת את עצמי קופצת מהכיסא, פוערת עניים לבעלי ואומרת בקול "אוי שיט!"
ואז הוא מסתכל עלי, תמיד באותו מבט, מבט שאני אף פעם לא יודעת איך בדיוק לפרש אותו אז אני ממשיכה :" מסיבת הסיום זה מחר??? אבל אין לי בשבילו חולצה לבנה עם שרוול קצר? מה נעשה???"
 או
"אוי שיט! לא קניתי זר לשבועות? מה נעשה? אתה יודע להכין זר ממה שיש בגינה?"
 או
"אוי שיט! שכחתי שצריך עולש למתכון, מה נעשה?? אין לנו עולש! חייבים עולש! אתה יודע איפה קונים עולש???"
כך עוברים להם הימים ובעלי ממשיך להסתכל עלי באותו מבט שאני לא מצליחה בדיוק לפרש.
עד היום.
היום בבוקר, בזמן שעזרתי לבני בקריאה היומית שלו (כן, יומית, אני מהאימהות האלה) בעלי הפריח לי נשיקה באויר בדרכו למרפאה וסגר אחריו את הדלת. עוד לא הספקתי לסיים להריח את שובל האפטר שייב שלו...
ונזכרתי! "אויי שיט!!! מאמי???" רצתי לעבר הדלת ופתחתי אותה "מה?" הוא ענה לי תוך כדי המבט. "יש המון בגדים בבאגז'! אני אמורה ללכת עם הילדים  לים עוד מעט, אבל כל הבאגז' עם שקיות בגדים, מה נעשה?? לא יהיה לי מקום להכל!"
בעלי נאנח לעצמו, ואמר: "אני ארד להביא מהאוטו". הוא כבר לא שואל למה. הוא לא רוצה לדעת למה יש הר של שקיות בגדים באוטו. הוא יודע שאם אסביר לו שקיבלתי אותם מחברה שבנה האופנתי גדל, זה יגרר לתאור של מה הבן שלה עשה אתמול כשהיינו יחד בגן השעשועים ולאיך שנזל על הבן הקטן שלנו כל הארטיק שוקו בננה וזה הריח המוזר שהוא הריח אתמול בערב באוטו כי למרות שחשבתי שניקיתי את כולו עם מגבונים, עדיין כל המכנסיים שלו היו ספוגים בשוקו בננה.
אז הוא לא שואל.
הוא מעדיף לא לדעת.
אם הוא ידע, לא יהיה לו זמן לעבוד. ומישהו צריך לעבוד,
אז הוא רק מסתכל עלי במבט הזה שלו.
והיום, בשעה טובה, הצלחתי לפצח את משמעותו:


ואני מבינה את זה ממי, באמת.
אני מבטיחה להשתדל לנסות לא לעשות דברים ברגע האחרון. למרות שאין דבר בעולם שמזיז אותי כמו הרגע האחרון.
וחוץ מזה, אני מבינה שאתה עסוק ושאין לך זמן לשמוע את סיפור הארטיק בזמן שאתה סוחב על הגב שקי בגדים לתוך הבית, אז אני אתמצת לך אותו. (למרות שאם אני הייתי גבר אני מתארת לעצמי שהייתי רוצה לשמוע סיפור שיש בתוכו ציצים, אבל איך שאתה רוצה):


ואז מטפטף על המכנסיים


ונוזל על כל היד


ורק בגלל שאני רואה שאתה במתח, אספר לך, שבדרך פלא
המקל של הארטיק מצא דרכו לתוך החולצה שלי
וזה מסביר את הריח שלא ידעת מה הוא מזכיר לך אתמול לפני שהלכנו לישון.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...