יום שבת, 30 ביוני 2012

על כל שאלה תשובה.

קיבלתי מיילים מכם עם שאלות נחמדות (להוציא את השתיים, ששאלו אותי כמה אני שוקלת. כן, את מחולון אני מדברת עלייך.) חלקן אישיות, חלקן עם ניחוח יותר מיקצועי. לכבוד הוא לי שאתם מחשיבים את דעתי. אני אומנם מחזיקה בדעה אך לא לוקחת אחריות על השלכותיה.
לא כך כך ידעתי איך לענות בפוסט אחד על ה-כל. לא ידעתי מה לעשות, נכנסתי ללחץ, ואז להיסטריה ואז לפאניקה ואז רצתי לחדר האמבטיה, שטפתי פנים, הסתכלתי על עצמי במראה מבוהלת ומיד סטרתי לעצמי פעמיים וצעקתי "תתאפסי על עצמך משיגנע!"
ונרגעתי.
ועכשיו אני בסדר.
וזה מה שנעשה:
ישנן שאלות שלכם שאקדיש להן פוסט שלם מאחר והן מורכבות. זה לא יקרה כרגע, אבל זה יקרה בקרוב.
אז בנתיים אענה על השאלות האישיות :
(הערה, אם אתם לא אוהבים מדורי רכילות בפנאי פלוס, אני מציעה שתדלגו על הפוסט הזה. עמכם הסליחה.)

נתחיל.

ש: כמה את שוקלת?
ת: חי חי חי. חה חה חה.

ש: למה אין הרבה פוסטים בהם את מצולמת?
ת: כמו בחיים, כך גם בפוסטים, אני הצלמת של המשפחה (תלחצו על המילה פוסטים,יש שם כמה תמונות שלי). אף אחד לא מצלם אותי (מזילה דמעה). כשהילדים שלי יסתכלו באלבומים כשיהיו גדולים, הם יחשבו שהם גדלו רק עם אבא, אבל אז הם יזכרו בקול המנדנד שכל שתי דקות ביקש: "תסתכל אלי חמוד, תסתכל למצלמה, תסתובב אלי רגע, תחייך, אל תחייך, אתה עומד בשמש מידי, אתה עומד בצל מידי, תקפוץ, תרוץ, תכין לאמא קפה (האחרון עדיין בגדר פנטסיה)" וכך הם יזכרו מיד בנוכחותי התמידית.


ש: למדת לימודים אקדמאיים? מה למדת באוניברסיטה?
ת: משפטים. וטרינריה.


ש: את הבכורה בין אחייך? את נשמעת כמו בכורה.
ת: ברור.


ש: הנקת את הילדים שלך? כמה זמן?
ת:.כן. את האחרון עד גיל שמונה חודשים. לא רצה יותר, נעלבתי קצת.


ש: איך ואיפה את מוצאת את הזמן לכתוב?
ת: אני מוצאת את הזמן לכתוב בדיוק באותו מקום שכל אחד מוצא זמן לפעילות אותה הוא אוהב לעשות.

ש: נראה שאת שולטת בשפה האנגלית. איך זה קרה? גרת בארץ דוברת אנגלית?
ת: לא. הלוואי ויכולתי להגיד שזה בזכות שקראתי שייקספיר בתיכון, אבל האמת היא שאני יודעת תשע עונות של סיינפלד בע"פ.

ש: מהרשומות משתמע שאת לא מקפידה על אורח חיים בריא, למה?
ת: אני עבד לאל הקקאו, אני במאבק תמידי לאכול יותר בריא ומנסה כל פעם מחדש לבשל קינואה בצורה מעניינת יותר אבל...היא עדיין נשארת קינואה, זאת הבעיה שלה.

ש: כמה כוסות קפה את שותה ביום?
ת: שתי כוסות בבוקר בהפרש של חצי שעה. אחת בצהריים, אחת לפני השינה.
ב-מקרה, תוך קורלציה מוחלטת עם זמני המחשב שלי. שעה לפני שהילדים קמים בבוקר, בצהריים כשהקטן ישן, ובערב אחרי שהם ישנים. כן, קפה ומחשב הם שילוב מושלם בשבילי חוץ מהפעם בחודש שכל הקפה נשפך לי על המקלדת וגורם לי לסנן "מאד'ר פאקר!!". ולבעלי להגיד "עוד פעם??? איך זה קורה לך כל הזמן? פשוט אל תשתי קפה ליד המחשב." הוא מן הסתם, לא מוצא את השילוב הזה מושלם.


ש:את רוצה עוד ילדים?
ת: מאוד! אבל עדיין מוקדם לדעת אם זה אפשרי. שלושת ילדי נולדו בקיסרי וכרגע הסיכון לעוד אחד לא נמוך. נראה, ימים יגידו.

ש: איך קוראים לילדים שלך?
ת: סער עומרי ויפתח.

ש: נראה שאת מאוד אוהבת את בעלך ושהקשר בניכם נהדר, יש לך טיפ בשבילי?
ת: אני רחוקה מלהיות מומחית לזוגיות מוצלחת. אם אנסה לסכם "טיפ" במשפט אחד, הוא יהיה- לנסות לשים את הפוקוס על כל הטוב שיש בבן הזוג. מאוד קל לחפש ולמצוא איפה הוא לא בדיוק מה שחשבתן ולקחת את כל התכונות הנפלאות שלו כמובנות מאליהן. האמת שלפני שהתחתנתי, וגם אחרי, לא ראיתי כך את הדברים. הקרדיט שייך לבעלי. למדתי את זה ממנו, מהדוגמה שהוא נתן לי במשך שנים. הוא תמיד נותן לי הרגשה שהוא אוהב אותי כמו שאני, מעולם לא ניסה לשנות או לשפר אותי, למרות שבהחלט יש מקום לשיפור. כשאני חושבת על זה, גם אבא שלי מעולם לא ניסה לשנות את אמא שלי, היא מוצאת חן בעניו בדיוק כמו שהיא.
אממ..זה לא בדיוק משפט אחד...אה...אז אם נסכם, האדם היחידי שהצליח לשנות אותי לטובה הוא האדם שקיבל אותי כמו שאני, בעלי. ועכשיו טום קרוז נכנס לחדר ורנה זלווגר אומרת :you had me at hello". (אגב, שמעתם שקייטי הולמס רוצה להתגרש מטום קרוז?? מישהו יודע עוד משהו? היא דיברה איתכם? אני המומה ונסערת מכל העניין.)

ש: בבלוג נראה שאת כל הזמן עם הילדים, יש לך עזרה בתשלום? מישהו עוזר לך?
ת: אין לי עזרה בתשלום, יש לי עזרה באהבה. ההורים שלי גרים קרוב אלינו ועוזרים עם הילדים ברמה יומיומית. אחותי מגיעה מהמרכז פעם בשבוע ונותנת לי אחר צהריים שלם לעצמי. אין סוף להכרת התודה שלי, השעות האלה עוזרות לי לכייל את המוח ואת השפיות.

ש: באיזו מצלמה את מצלמת?
ת: אני מצלמת די הרבה במצלמה של האייפון, כי הוא מחובר אלי כמו כליה שלישית. כשאני יודעת שאני רוצה לצלם משהו במפורש, אני מצלמת עם מצלמת הCanon 550D שלי. היא נהדרת ואני מאוד מרוצה ממנה.

ש: (הרבה מכם שאלו אותה) מאיפה כל התמונות והאיורים היפים שאת שמה בהרבה מהפוסטים?
ת:יש אנשים שאוספים בולים, אני אוספת תמונות ש"עושות לי את זה." בגדול, הן מכל הרשת. כן, אני יודעת, זה מאוד בגדול. ובקטן, לגבי מקומות ספציפים שאני מוצאת את התמונות אענה את התשובה הבאה :
יש שני חוקים להצלחה:
1. אף פעם אל תגלה כל מה שאתה יודע.
2.
                                                       
אחכה רגע שהאסימון יפול.. ושתחייכו.
צוחקת כמובן, אני באמת מוצאת אותן בכל הרשת, אני קוראת ומשוטטת בהמון אתרים. אם יש תמונה מסוימת שאהבתם, אתם מוזמנים לשאול אותי לגביה, ואשלח לכם את הקישור לאתר בו מצאתי אותה.
יש אתר שנקרא stumbleupon.com הרבה מהשיטוטים האינסופיים שלי מתחילים שם.

זהו להפעם. בפוסט הבא אענה על שאלות אישיות שלכם לגבי גידול ילדים ובכלל. לא לדאוג, אשנה פרטים מזהים כך שרק מי ששלח את השאלה יזהה את עצמו.
אז זהו, מספיק לדבר עלי, בואו נדבר עליכם- מה אתם חושבים עלי? סתם סתם.
ומי שממש רוצה הנה עוד עשרה דברים.
שבוע טוב!
מקווה שאתם מרגישים שאתם יודעים יותר על מה עומד מאחורי הפרצוף שכותב את הבלוג הזה.

3 תגובות:

  1. קינואה זאת אכן בעיה.
    הצעת פתרון: http://naama.avramzon.net/201001-noa/

    השבמחק
  2. כבר היום מכינה קינוטונה, אחזור לדווח.

    השבמחק
  3. אני חושבת שאת מצחיקה אותי. בקול רם! ושזה כיף כיף ועושה טוב על הלב. ואני גם חושבת שאני בשוק מהשאלות שנשאלת ושאת מאד נחמדת שאת עונה. תמשיכי! את פאן לי! (-:

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...