יום ראשון, 24 ביוני 2012

חכם סיני פעם אמר:

"תעסוק במקצוע שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד אף לא יום אחד בחייך". באמת אמר את זה חכם סיני, קונפוציוס אני חושבת.
על אותו משקל (כמעט) :"אם תגרום לילדים שלך לשבת ללמוד בחופש הגדול, תזכה בחצי שעה שלמה על המחשב ללא הפרעה." מי אמר את זה? הרמב"ם? הרמב"ן? אני לא בטוחה.
בכל מקרה, למרות שהספירה לאחור החלה, והשבוע הקרוב הוא השבוע האחרון ללימודים, אנחנו נמשיך ללמוד כרגיל, בבית.
ברור שנלך לבריכה, ברור שנאכל גלידה בים, ברור שישר אחר כך נלך לסבתא כי אני לא אוהבת שהבית שלי מלא בחול או בילדים נוזלים מגלידה.
ברור שנעשה המון וברור שנעשה כלום.
מאחר ואני לא תופסת לימודים כעונש, כמטלה, כמשהו שצריך חופש ממנו, נמשיך ללמוד גם בחופש. ללמוד זה גם ללכת למוזיאון ולא רק ללונה-גל. (יש עוד לונה גל? כשאני הייתי ילדה היה לונה גל.) ולא נלך למוזיאון כדי להגיד שהלכנו, לא הליכת-בהייה למוזיאון, בה הצטיינתי כילדה, אלא הליכה אקטיבית שמתכוננים לפניה עוד בבית, כזו שמדברים על מה שרואים ועל למה זה מעניין, כזו שחוזרים הביתה והולכים לצייר את הנושא עליו למדנו במוזיאון (הכנס חצי שעת מחשב לאמא כאן _____).
נעשה פרוייקטים כיפיים של יצירה הכוללים גזירות, גואש, דבק ונצנצים, שוב נמצא עצמנו בבית של סבתא, שם שאריות הנצנצים ימצאו עצמן בפח עוד באותו יום (לא כמו אצלי, עדיין יש לילדים נצנצים בשיער ממקרה הנצנצים הגדול של חנוכה, אספר בהזדמנות).
אבל גם נשב מול שולחן ונתאמן בכתיבה יותר מדויקת של האותיות, נקרא ספר אחד ביום, או כמה פרקים ביום, תלוי בספר. נדבר עליו, נכתוב עליו, נצייר אותו. ואחרי שנתרשם ונהלל את הסיפור היפה שכתבנו, נמצא איפה יש שגיאות כתיב, ונלך לכתוב את המילים בהן שגינו ונשלב אותן, נכון הפעם, בסיפור אחר שנכתוב, ונחשוב "איזו קרציה האמא הזו", אבל נשמור את זה בלב, כי האמא הזו לימדה אותנו שלא כל מה שחושבים אומרים, כי מילים יכולות לפגוע.
כן, כך פחות או יותר הולך להראות החופש שלנו.
במשך החופש אעלה פוסטים עם פעילויות חופש, אני מבטיחה לא לבדוק שגיאות כתיב.
ואם אתם אמא שלי, דעי לך שאנחנו נבוא, אנחנו נבוא הרבה. אני ממליצה לך על חופשה, שמעתי שכרתים נחמד.
ואם אתם לא אמא שלי, חופש נעים! למידה מהנה, אני אבדוק שכל יום אתם לומדים על משהו או על מישהו מעניין חדש.


מזכירה שעדיין אפשר לשלוח אלי כל שאלה שבא לכם, פוסט תשובות בהמשל השבוע.

4 תגובות:

  1. רגע, אתם בחינוך ביתי?
    ממש עושים סקולינג?

    השבמחק
  2. נעמה, לא לא, בשלב זה לא בחינוך ביתי למרות שאני מודעת ליתרונות הרבים שלו. הם במערכת החינוך הממלכתית עד הצהריים. אני פשוט עושה איתם הרבה גם בבית. בחופש הגדול אנחנו מתרגלים מיני חינוך ביתי.

    השבמחק
  3. אה, אז תגידי שאת אמא משקיענית :-)
    (יוצא שאנחנו משלימות, אצלך הילדים במערכת ביום ולומדים עם אמא אחהצ ואצלנו לא זה ולא זה...)

    אם לדבר לעניין, אני חושבת שזה מאוד תלוי מערכת. מי האמא, מי הילדים ומה יחסי הגומלין ביניהם.
    יש ילדים שדורשים "רמות תחזוקה" שונות, יש ילדים שצריכים תעסוקה מאורגנת ויש כאלה שרק רוצים את השקט שלהם.
    הייתי רוצה לבלות יותר עם הילדות שלי 1:1 אבל כרגע יש את הגורם הרביעי אז השאיפות שלי מצטמצמות ל"הגשת ארוחת ערב לפני שמגיע הזמן לישון" וכאלה (לא מזמן ויתרתי על חלומי הגדול לקפל כביסה).

    השבמחק
  4. אני בהחלט יכולה להבין את הגורם הרביעי, גם אצלי הגורם השלישי לא תורם במיוחד ולכן המצאתי את "המשימות" אותן הם אמורים לבצע לבד. ברור שיש ילדים הדורשים רמת תחזוקה בין אם יש לנו כח או לא, אבל אני מאמינה שצריך לכוון גם את אלה שנוסעים על אוטומט. (מזל טוב על ויתור החלום, החיים כל כך הרבה יותר קלים בלעדיו, הבא בתור, לראיין עוזרת)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...