יום שישי, 8 ביוני 2012

את רצינית?

בשעה טובה העוזרת שלי החלימה מפציעתה וחזרה לעבוד ונאמר אמן.
אמן.
כדי לא להפריע לה במלאכת הקודש, או לחילופין כדי לא להתקל במבטה בזמן שהיא מוציאה מתחת לספה אוצרות שחיכו לה, ורק לה, במשך חודש וחצי, לקחתי את הקטן ויצאתי איתו לעשות מלאכת קודש אחרת- שופינג.
על מנת לאגור כוחות לפני משימת הקניות הלא פשוטה שעמדה בפנינו, ישבתי איתו לשתות קפה (שני) של בוקר בארומה.
השעה היתה מוקדמת, הקניון היה עוד ריק. ישב במקום רק עוד גבר אחד. אתם בודאי מתארים לעצמכם את התימהון בפניי כשהקופאי שלקח את ההזמנה שלי צעק במיקרופון :"יפעת!"
הסתובבתי אליו המומה, מה נסגר איתך?, גם אם היית לוחש את השם שלי הייתי שומעת אותך מהקצה השני של הקניון. הוא הבין את מבטי מיד והתנצל "מצטער, הרגל."
אחרי שהפסקתי לשמוע את השם שלי מהדהד בראשי, ביקשתי קצת חלב בצד. הבן שלי תמיד אוהב לטעום ממה שאני מזמינה ולא נראה לי שהוא מספיק בשל להפוך גדול נטול (כן נטול, קפה שני אמרתי.)
ישבנו בכיף.
בית הקפה התמלא במהרה.
שקעתי במחשבותיי, צחקתי עם בני, הסתמסתי עם בעלי.
לפתע מישהו נגע לי בכתף. הסתובבתי, היתה שם בחורה בת גילי שישבה עם חברה.
"סליחה שאני מתערבת, פשוט אנחנו מדברות פה בנינו...ו..ראיתי שנתת לבן שלך לשתות חלב?"
אני מכירה אותה?
"כן?" הסתכלתי עליה כאילו ציינה בפני שהמים בכוס שלה רטובים.
"אני פשוט עוסקת בתזונה ורציתי לדעת אם את יודעת כמה חלב פרה מזיק?"
אני מכירה אותה?
"אה...פףףף....אהה.."
"פשוט כל כך הרבה יותר בריא חלב עיזים או חלב סויה, חלב פרה הוא ממש רעל."
הסתלתי על בני שחייך אלי וניגבתי טיפת רעל מסנטרו. ניסיתי להסתיר אותו קצת עם הגב כדי שלא תראה שיש לו ביד חתיכה מקראסון השוקולד שלי,
היתה לי הרגשה ששומן טראנס זה הרבה מעבר למה שהיא מסוגלת להתמודד.
"תראי, " התעשתתי " אני יודעת הכל, כולם יודעים הכל, כולם מבינים הכל, ועדיין בוחרים כמו שהם רוצים ויכולים וחוץ מזה אני לא רואה חלב פרה כרעל בכלל, הילדים שלי אוכלים מוצרי חלב לפחות פעמיים ביום."
היא הסתכלה עלי מזועזעת כאילו ביקשתי ממנה להריח את הגרביים שלי.
"פעמיים ביום? אבל למה? זה הרי עניין של הרגל, לא חבל?"
חבל שנכנסתי לשיחה הזו, זה מה שחבל.
"אני חושבת שחלב פרה במינון מסוים, טוב ובריא לנו וחוץ מזה אין פיטואסטרוגנים וקצת אלומיניום בחלב סויה?" רציתי גם להוסיף שחלב עיזים, שאלוהים יעזור לי, מפעיל אצלי מיד את הרפלקס האחראי על הוצאת אוכל מקולקל מהגוף, אבל החלטתי לשמור את המידע הזה לעצמי.
"לא היית רוצה לדעת יותר?, יש סדנאות נהדרות שאני מעבירה עם המון...."
עצרתי אותה.
"תודה חמודה, אני לא מעוניינת."
אמרתי והסתובבתי חזרה לשולחן, וכן, סיימתי את כל שומן הטראנס שלי עם השוקולד.
אני אגיד לכם מה הפריע לי,
ראשית, למרות שנראה שאיכפת לה מאוד מהתחום בו היא עוסקת והיא מלאת תשוקה לגביו, אי אפשר להציק לאנשים תמימים בבתי קפה גם אם היא מרגישה שהיא מצילה את העולם אדם אחד כל פעם.
שנית, נו באמת, מה את מוכרת לי סדנאות עכשיו?
ושלישית ואחרונה, כל אדם שבטוח בדעתו בכזו טוטאליות, אין סיכוי שרואה את כל התמונה.
ורביעית ואחרונה חביבה, אם אתם במקרה קופאים בארומה, ואתם רואים שניים וחצי אנשים, אנא מכם, קראו להם בקול שקט, כי נכון לעכשיו, למרות שאני עייפה ולמרות שהתרוצצתי כל היום, אני עדיין יודעת איך קוראים לי.

3 תגובות:

  1. איזו נחמדה את ! אני הייתי עונה קצת פחות בנימוס...

    השבמחק
  2. יא-ווראדי.
    הקראתי את הפוסט הזה לבעלי, שהוא אדם רגוע בד"כ, ותוך רבע שנייה התחיל לפעום לו בעצבנות הוריד במצח.

    ראשית, השטות הזאת של "חלב זה רעל". שנית, הפלישה הגסה למרחב הפרטי.

    אנחנו איתך, בקשר לחלב וקופאים קולניים בארומה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...