יום רביעי, 6 ביוני 2012

מצד אחד ומצד שני.

אימהות לפעוטות, אתן מוזמנות להכין קפה ולשבת.
דעתכן חשובה לי. גם דעתם של האבות חשובה לי למרות שהם נוטים לראות את הדברים יותר בשחור ולבן ופחות באלף גוונים של אפור.

הלכתי לראות משפחתון לבן שלי בן השנה וחמישה חודשים.
זה לא שהיה משהו שלא נראה לי, אבל גם לא היה משהו שממש נראה לי.
מצד אחד, נראה לי שיהיה לו טוב להיות עם עוד ילדים ולא עם המשפחה הגרעינית רוב היום.
מצד שני, מה יש לעשות בחלל קטן אחד 5 שעות?
מצד אחד, בסדר לי שיהיה לבד לכמה שעות.
מצד שני, לא.
מצד אחד, מה הסיפור, כולם הולכים לגן.
מצד שני, בדרך כלל מה שכולם עושים גורם לי לחשוב פעמיים.
מצד אחד, המטפלת נראתה לי נחמדה.
מצד שני, אין לי מושג מי האישה הזו.
מצד אחד, את שני הילדים הגדולים שלי הכנסתי לגן סביב הגיל הזה,
מצד שני, כל ילד זה משהו אחר.
מצד אחד אני חושבת שכבר מתחיל החופש הגדול, ורק מהמחשבה מתחיל להסתובב לי הראש.
מצד שני אני חושבת שכבר מתחיל החופש הגדול, ורק מהמחשבה אני מתרגשת מכל הדברים שנוכל לעשות עם כולם יחד.
מצד אחד אין לי כוח לחשוב על זה.
מצד שני אתם פה.
שתפו.
מה אתם עשיתם עם הילדים? באיזה גיל הכנסתם אותם לגן? מה היו השיקולים לכאן או לכאן?
איך הרגשתם עם ההחלטה לדפוק כל בוקר בדלת הגן ולהשאיר שם את האוצר שלכם?

אפשר להגיב בפוסט עצמו, אפשר להגיב בעמוד הפייסבוק.


9 תגובות:

  1. סוגיה קשה, לפעמים אני מודה מודה מודה לאלוהים שאני אמא עבדת ואין לי בררה אלא לשלוח את ילדי הרכים מחוץ לקן . חוסך לי התלבטות אחת ממש קשה.

    השבמחק
  2. אני משתדלת להשאיר את ילדיי בסביבתי עד גילאי שנתיים- שלוש. עד כמה שזה מתאפשר...
    לפעמים נעזרת בבייביסיטר ממוקד לזמנים של פגישות ספציפיות, לפעמים נעזרתי במשפחתון קטן 2-3 פעמים בשבוע.
    עם כל ילד זה היה אחרת.
    אני בהחלט חוזרת לעבוד ביחד עם התינוקות והפעוטות שלי, אולם יש לי מקצוע שמאפשר את זה... ואולי גם state of mind וילדים נוחים באופן כללי (טפו, טפו, טפו).

    בהצלחה! זו אכן דילמה לא פשוטה

    השבמחק
  3. את אור השארתי עד גיל רבע לשלוש, בן נכנס ליומיים לקראת גיל שנתיים ולקראת גיל שלוש לגן ליום מלא. עם עמליה רועד לי הפופיק, היא התינוקת האחרונה שלנו נראה מה יהיו התכניות אולי שנתיים וחצי. הגעתי לפה בעקבות נעמה והבלוג נפלא (אני מתגעגעת לחיפה נורא נורא)

    השבמחק
  4. שלום יפעת. את בתי הבכורה שמתי במשפחתון בספטמבר כאשר מלאו לה שנה ושלושה חודשים. והאמת לא הרגשתי כ"כ רע אולי כי בעלי היה זה שבעיקר לקח אותה ונפרד ממנה שם.את האמצעי שמתי ביומהולדת הראשון שלו בנובמבר לאחר חפיפה ארוכה עם הגן והיה לי מאוד קשה. את התינוק שלי, בן 10 חודשים אני מתכננת להכניס אחרי החגים כאשר יהיה בן שנה וחודשיים וכבר מעכשיו זה נראה לי לא הגיוני לשים ילד במסגרת. בקיצור זה נהייה יותר ויותר קשה ומסובך. הייתי מאוד שמחה להשאיר את הילדים ממש צמוד אלי למרות שאני יודעת שיש יתרון ורווח במסגרת הנכונה. בקיצור אין תשובה קלה ואין תשובה נכונה. שבת שלום ותנחומיי על הכלבה. תזכרי שהיא זכתה לבית אוהב ודואג וזה המון !

    השבמחק
  5. ורד, גם אצלי מצב העבודה גמיש. החלטנו שהוא נשאר בבית בנתיים :-)

    השבמחק
  6. מיכל, עוד לא מצאתי גן שמוכן שיכנס רק לפעמיים בשבוע...זה היה אידאלי..
    מבינה את געגועייך לחיפה, ושוב תודה לנעמה :-)

    השבמחק
  7. הדר , זה באמת יותר קשה ככל שמתקדמים עם הילדים, פשוט לא בא לי לתת אותו עדיין.
    תודה על מילותייך, היא היתה כלבה אהובה.

    השבמחק
  8. יונתן היה עם מטפלת עד גיל שנתיים ואז נולד עומר באוגוסט. בספטמבר המטפלת עברה לעומר ויונתן נכנס לגן. עומר נכנס לגן מוקדם יותר - שנה ו-7 חודשים - כי בכל יום שבאנו לקחת את יונתן מהגן עומר לא רצה לזוז משם.

    השבמחק
  9. היי יפעת. גם אני פה בזכות נעמה ומאוד נהנית לקרוא אותך.
    ולענייני גן: את הגדול הכנסתי כשהיה בן שנה וחצי, בגלל שהייתי בחודש תשיעי וידעתי שלא אצליח לטפל גם בניו בורן וגם בשנה וחצי כל היום בבית.
    ואפילו אז, בסוף תשיעי, הרגשתי שאני חוטאת לו. וראיתי מלא דברים שנראו לי מדאיגים. אבל עם הזמן מתרגלים, בייחוד כשרואים כמה הוא לומד בגן, דברים שלא היה מקבל מלראות רק את פרצופי (העייף) ואת אחיו התינוק כל הזמן. אז למרות שמנטלית היה לי קשה לשלוח פעוט כה רך לגן, בדיעבד אני רואה גם את יתרונות הגן.
    בברכת בקרים חופשיים :)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...