יום רביעי, 25 באפריל 2012

למקצוענים בלבד.


לתמונה הזו אין קשר לפוסט. צילמתי אותה שלשום, כשהלכתי לקחת את בני מהגן. אני הולכת ברגל עשר דקות תמימות מהבית עד הגן וכך מאשרת לעצמי בלב שקט לאכול עוד שתי קוביות שוקולד. ובמבה שהילדים לא סיימו. ופסק זמן. או שניים.
בכל מקרה, המזרקה הזו נגלתה לעיני בדרכי, כל הרחובות סביב היו מוצפים. כאזרחית למופת, המודעת לכך שחבל על כל טיפה, ממש כאב הלב לראות את כמות המים הזורמים ומציפים כל עבר. התקשרתי לעירייה לדווח. "גברת" ענה לי קול מנומנם שלעס לי מסטיק באוזן "אנחנו מודעים מזמן לבעיה". "אם אתם מודעים מזמן לבעיה, מדוע היא עוד קיימת? לא חבל על המים?" שאלתי את הטלפנית שכנראה עלתה לארץ מהאלפים השווצרים. "גיברת....זה בטיפול." אמרה וניתקה לי בפרצוף השווצרית. חצי שעה תמימה עברה עד שהגיעו לסגור את הברז, מי יודע כמה זמן הגייזר הזה השפריץ קודם...כואב הלב.
באותו יום, כשהגעתי עם הילדים הביתה, אהובי התקשר לשאול "מה יש לאכול?"
"אורז וקציצות" עניתי.
שקט על הקו.
"יש בעיה?"
"לא."
"אז מה בכל זאת הבעיה?"
"לפני כמה ימים הכנת את זה, בא לי משהו אחר."
"מה למשל?"
"לא יודע, אחר." אהובי פירט.
"אוקיי, אני אראה מה אני יכולה לעשות".
בעלי ואני שונים. בעוד אני מסתפקת בדיאטה המכילה 99% קקאו, הוא אוהב באוכל שלו גם חלבונים, ויטמינים, סיבים תזונתיים, ועוד. בקיצור, הפקה שלמה ששום קופסת האגן דאז לא תפתור.
מאחר ואני די מחבבת אותו, אני מוכנה לשחק אותה מפיקה. (אני אמרתי ל"שחק אותה"? אה אוקיי, רק בדקתי.)
רוצים לראות מה הכנתי? אם אתם בשלני-על אתם מוזמנים להמתין בסבלנות לפוסט הבא. לעומת זאת, אם אתם חווים שתיקה מהצד השני של הקו כשבחיר/ת לבכן/ם שואל מה הכנתם לצהריים, אתם מוזמנים להצטרף.
המנה הנבחרת היא פסטה עם תרד, עגבניות שרי ועוף.
מה יש כאן? מימין לשמאל: תרד, יין לבן (סגור!), פסטה, פרמזן, שמן זית, חמאה, שום, חזה עוף ועגבניות שרי.


לוקחים 3-4 שניצלים וחותכים אותם לקוביות, או לרצועות, או לפסים, או למשולשים או לכל צורה שבא לכם.
מפלפלים וממליחים.

מחממים במחבת שמן זית וחמאה גם יחד . כשהם חמים מאוד, מוסיפים את העוף (המקפידים, או על דיאטה או על כשרות, יכולים לוותר על החמאה) ונותנים לו לתפוס צבע 2-3 דקות.
הופכים:
מסיימים לטגן ומעבירים לצלחת נפרדת. 
אם אתם אנשים סבירים ונבונים, בוודאי תדאגו לכך שבקבוק היין שלכם יהיה פתוח מבעוד מועד.
אם אתם אני, יש לכם נטייה קלה לעשות דברים ברגע האחרון תוך כדי בישול. זה השלב בו רציתי לפתוח את בקבוק היין. הסגור.
פתחתי את המגרה, אין חולץ פקקים.
הסתכלתי פה, הפכתי שם, אין.
התקשרתי למי שאני תמיד מתקשרת, גם אם אין לו שום יכולת לעזור לי או מושג מה אני רוצה,
לבעלי.
"הי ממי, ראית את חולץ הפקקים?"
"הוא נשבר, זרקתי אותו."
"אני פה באמצע בישול, מה לעשות?
"תבקשי מהשכנה. אני עם לקוחות, ביי."
פפףף...אני עם לקוחות ביי...פףף...תבקשי מהשכנה...
הוא שכח עם מי יש לו עסק...
התקשרתי לאדם היחיד שיבין אותי, לאדם שלא היה מבקש מהשכנה כלום גם אם היה טובע בלב ים והשכנה היתה בסירה לידו עם גלגל הצלה. לאדם שגם אם היו מנחיתים אותו על מאדים, לא היה שואל אף אחד מהי הדרך חזרה לכדור הארץ, הוא כבר יסתדר.
"הי אבא, מה נשמע?"
"בסדר חמודה, מה שלומך?"
"בסדר. אבא, אין לי חולץ פקקים לבקבוק יין, מה עלי לעשות?"
"לדחוף את הפקק פנימה" ענה אבי מולידי ללא היסוס.
"איך בדיוק?"
"עם משהו חד, אבל תעשי את זה מאוד מאוד בזהירות"
המממ.....

המממ....

אחרי כמה ניסיונות כושלים בהם כמעט קרעתי לעצמי גיד או שניים, ואחרי שהבקבוק החליק לי מהיד לשיש
שלוש פעמים וכמעט התנפץ לי על התעלה הקרפלית בשורש כף היד...
חשבתי על אופציות נוספות.
מסתבר שלא.
אז הלכתי לדפוק בדלת של השכנה.
היא לא היתה בבית, גם לא זאת בדלת ליד. גם לא זאת מקומה 7. גם לא זאת מקומה 8.
חזרתי הביתה עם רוח לחימה.
גם אם זה הדבר האחרון שאעשה, אני אפתח את הבקבוק הזה ויהי מה!
ואכן , אחרי מהלך שלא היה מבייש את מק'גייוור, פתחתי את הבקבוק המזדיי_.

לצערי, תוך כדי הליך, איבדנו את מקצף המיקסר. זה בסדר, זה היה זמנו ללכת, מזמן יש לי kenwood
רקדתי ריקוד ניצחון קטן
ויכול להיות ששאגתי :"מי גאון??מי????"
יכול להיות, לא בטוח.
ממשיכים.
חותכים 3-4 שיני שום לחתיכות פיצפונות.
אם אתם בני משפחה מהצד של בעלי, יש להכפיל ולשלש את כמות שיני השום.
מטגנים במהירות את השום שלא יהפוך למר

אליו מוסיפים 3/4 כוס של ציר מרק עוף (כלומר כוס מים חמים עם כף שטוחה של מרק עוף)
ו3/4 כוס של יין לבן תוך כדי צעקות "מי גאון???מי???" (אופציונלי.)
נותנים לכל העסק להצטמצם 3-4 דקות.

מוסיפים את התרד והעגבניות (אותן המלחנו ופילפלנו מראש.)


ואת העוף. ואת הפסטה. כן... הפסטה.... יכול להיות, לא בטוח, יכול להיות ששכחתי להכין אותה מראש.
וזה מה שקורה לעלי תרד שמחכים במחבת לפסטה שתהיה מוכנה.
מי גאון? מי?
עדיין טעים מאוד. זורים פרמזן לפי הטעם. הרבה הרבה פרמזן.
חג שמייח!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...