יום שבת, 21 באפריל 2012

אני רוצה לדבר עם האחראי.

זה בעלי ובננו הקטן.
הוא לא באמת נותן לו כפית גלידה, אנחנו יודעים שזה לא בריא. טוב, אז זו כן גלידה, אבל היא עשויה ממאה אחוז קינואה.
נתקדם.


ישנן הרבה סיבות לבחירה שלי בבעלי. תכונותיו הטובות רבות כחול על פני הים, ככוכבים בשמיים, כפחזניות שאכלתי היום. אי אפשר להפסיק לאכול פחזניות, ידעתם את זה? זה פשוט בלתי אפשרי.
בכל מקרה, רבות הסיבות ככל שתהינה,
זו ה-סיבה שבחרתי בו להיות אבי ילדיי.


    סיבה טובה, לא?
  אין לי חולשה לרקדנים, אבל יש לי חולשה גדולה מאוד לעיניים של בעלי.
התחתנו.
   נולד לנו בן ראשון במזל טוב.

 תראו מה זה, אין ילדים כאלה. ילד מדהים. אי אפשר לבקש יותר. זה הילד לו התפללתי.
בניסיון השני, ביקשתי מבעלי במפורש לכוון קצת יותר מדויק את הגנים. הוא גורס שהוא עשה כמיטב יכולתו,
 ונולד לנו בן שני.


תראו מה זה, אין ילדים כאלה. ילד מדהים. אי אפשר לבקש יותר. זה הילד לו התפללתי.


"אימי? אמא? אמא אנא עני לי, מדוע העיניים שלי אינן דומות לעיניו של אבי? מיהו אבי, אמא?"
"במקרה שלך בן, יש מצב שזהו אביך":

גם בפעם השלישית נולד לנו בן מדהים. אין ילדים כאלה. אי אפשר לבקש יותר. זה הילד לו התפללתי.

"אמא, מתי גם לי תהיינה עניים כחולות כמו של אבא?"
"אני מצטערת בן, העניים שלך תשארנה חומות כמו העניים של אחייך".


די די.....אל תבכה...מה אתה רוצה ממני? זו אשמתו של אביך, לא אשמתי.


טוב, זו אולי ממש טיפטיפונת אשמתי.
עכשיו אני בדילמה. בעצם שתי דילמות. האחת, האם ללכת למקרר לקחת עוד פחזנית?
והשניה, האם לתת לבעלי עוד הזדמנות, או לבקש את הכסף שלי חזרה?
נראה לי שהתשובה היא כן. אני הולכת לקחת עוד פחזנית.
ובאשר לבעלי, אם אחליט שכן, אני מעלה את הרף, לא רק שאני רוצה בפעם הבאה ילד עם עניים בדיוק כמו שלו, הוא גם צריך להיות ילדה.
ועכשיו, לפחזנית.
רוצים מתכון?
תאמינו לי שלא. אי אפשר להפסיק לאכול אותן, לא כדאי לכם להכנס לזה, מעגל קסמים מרושע מלא בקרם וניל ופטיסייר.

תגובה 1:

  1. אחרי שאני כ"כ נהנית מהבלוג שלך ולא מגיבה (כי בכל זאת עבר זמן ולא נעים) אני חייבת: את כ"כ כ"כ כ"כ יפה!!!

    תגובה רדודה, אני יודעת, אבל הייתי חייבת.

    ח', קוראת (ונהנית) אלמונית...

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...