יום שלישי, 17 באפריל 2012

אין כמו הבוקר.

ואם תשאלו את בני בן השנה וחודשיים, אין כמו לפנות בוקר. עניין של טעם.
אני חושבת שסיפרתי פעם שיש לי שלושה בנים, נכון? הזכרתי את זה איזה פעם פעמיים לדעתי, לא?
ואת זה שבעלי וטרינר שעובד סביב השעון אבל נמצא מספיק בבית כדי לודא שכל שנתיים יוולד לו בן? את זה סיפרתי?
מצוין. לא זכרתי אם סיפרתי את זה.
אז תופעת לוואי לזה שבעלי עובד לעיתים (מאוד קרובות) גם בלילה, היא שאני נמצאת עם שלושת בניי האהובים לבד כל הלילה, ובעיקר לבד כל הבוקר. או לפנות בוקר, תלוי בבן השנה שסביבו סובבת השמש. לבד. לבד לבד מכינה אותם לגן ולבית הספר. אבל אל תבכי עלי ארגנטינה (נו? מאיפה השורה הזו? נראה אותכם), אני לא מתלוננת, אין זו דרכי. אני מודה על כל יום בו אני חווה את ילדיי, גם אם הם מדברים אלי בקנון כשאני בשירותים. גם אם אני מבקשת שיפסיקו לדבר ואני עוד רגע יוצאת, גם אם הם מתעלמים לגמרי מהבקשה שלי.
אם היתה מצלמת וידאו המתעדת את הסרט שלי בבקרים בהם בעלי לא נמצא, אני יכולה להבטיח לכם שהייתם הולכים להכין פופקורן במיקרו.
וסביר להניח שהייתם נחנקים ממנו למרות שאמא שלכם לימדה אותכם שלא יפה לצחוק על אחרים.
אז הבוקר לא היה שונה.
תוך כדי התארגנות, הנחתי את בני התינוק במטבח עם חמישה מכסים של סירים בעוד אני הולכת לעזור לבני הבכור שצרח מהחדר:" אני לא מוצא את מחברת עברית! איפה מחברת עיברית שלי?! מי לקח לי את מחברת עיברית?!"
עזרתי לו למצוא את מחברת עברית. היא היתה בתיק.
כשחזרתי למטבח כעבור 15 שניות, זה מה שראיתי:
     "הממ...מעניין מאוד" חשבתי לעצמי "זו תפנית מעניינת בעלילה שאמורה להתקדם לכיוון הגן ובית הספר
בעוד 10 דקות. לא צפיתי את זה. מסתבר שהסרט הבוקר הפך מקומדיה משפחתית לסרט מתח"
     
בעודי צופה בבני נהנה מכל רגע של משחק עם התבלין ששפך מקופסה עליה היה כתוב: "חוואיג' לקפה",           
עלו לי השאלות הבאות:
1. תוך כמה שניות סבתא שלי היתה מתעלפת אם היתה רואה את זה? (יש לה עניין עם ניקיון, בהזדמנות)                            
2. למה יש לי בבית קופסא שכתוב עליה "חוואיג' לקפה?"
3. מה זה "חוואיג' לקפה?"
4. עוד לא שתיתי קפה הבוקר, האם כדאי לי לנסות את ה"חוואיג' לקפה?"
5. האם להרים את בני ולנקות אותו עכשיו, או לתת לו להמשיך לשחק להנאתו ולסיים לארגן את כולם קודם?
בחרתי באפשרות השניה. בעיקר כדי לדמיין את סבתא שלי אצלי בבית. ואת התגובה שלה. המחשבה הזו כמעט גרמה לי להכין פופקורן במיקרו.

וזה הצילום האחרון, בני בוחן את ידיו, מתלבט אם כדאי לטעום אותן.
בעקבות החלטתו, הייתי צריכה להפסיק לצלם. מישהו יודע אם מסוכן לתינוקות
"חוואיג' לקפה?"
איך התחיל הבוקר שלכם? אתם מוזמנים לשתף .
מישהו רוצה לקפוץ אלי לקפה? רק שתדעו שנגמר לי החוואיג'.


2 comments:

  1. שוטטתי במקרה, צחקתי מכל הלב ובכל רם (את חייבת לי השכבת ילדים שהתעוררו בגלל זה, אגב) ורק רציתי להגיד תודה היה מעולה (-:

    השבמחק
  2. תודה, שמחה שאהבת והשכבות ילדים עלי:-)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...