יום שבת, 24 במרץ 2012

תעלומת התותים. והבזיליקום.

 לפני שאני מתחילה בכתיבתו של פוסט עמוק ומעורר מחשבה במיוחד, אמרו לי בבקשה, איך אתם אומרים תותים? במילעל או במלרע? אם אתם כמוני, אין לכם מושג מי זה המלעל ומי זה המלרע. הרשו לי לנסח מחדש, אתם אומרים תו-תים (כמו שטוזים) או תותים (כמו חוטים)? אני משתמשת בשניהם. אם תשאלו אותי, אומר לכם ש"אני מאוד אוהבת תו-תים" אבל לילדים שלי אני אומרת ש"לא קניתי היום חוטים, אה תותים." כי ילדים משום מה אומרים תותים! אז אני מתאימה את עצמי לסיטואציה. אני זיקית.
נתקדם.
אני לא קונה תותים ובזיליקום. כשאני אומרת שאני לא קונה אני מתכוונת לזה שאני כן קונה, אבל לא בקנייה השבועית.
ה-קנייה השבועית היא אותה קנייה בה אני לוקחת את כל הילדים, את כולם, למסע חווייתי של שעה וחצי-שעתיים במגה. לא לפני שאני אוכלת בבית חצי חפיסת שוקולד, הגירסה שלי לג'ק דניאלס. בפעמים הנדירות, בפעם היחידה שבעלי לקח את כולם לקניות, אני די בטוחה שנדף ממנו ניחוח אלכוהולי משהו.
באותה קנייה שבועית, אני מקבלת המון השראה במחלקת הירקות לבשל למשפחתי מאכלים בריאים ומגוונים מכל שפע הפירות והירקות שיש לארץ חלב ודבש שלנו להציע. אני קונה סלק וקולורבי וכרשה וצרור כוסברה ומרגישה נפלא ומרוממת ואמא לתפארת בעודי מדמיינת את כל הויטמינים והמינרלים נספגים בגוף ילדיי.
תותים ובזיליקום אני לא קונה. הם בוגדניים. ומתאבדים.
אותם אני קונה רק ביום בו אני נודרת נדר להשתמש בהם באותו יום, רצוי שעה מהרגע בו נכנסו למקרר.
יש לי ילד אחד שמאוד אוהב תותים, ילד שני שרק אוהב את הצבע שלהם ומחזיק את התות ביד ומלקק אותו אבל לא יותר מזה, וילד בן שנה שאסור לו תותים עדיין. או שמותר לו? מומחים למזון, אלרגיות ותינוקות, לתשובתכם אודה.
גם בזיליקום מאוד אהוב בביתנו, ממנו אני מכינה רוטב פסטו טרי לפסטה. כל בני הבית אוהבים את הפסטה הזו מאוד ואולי יום אחד, אם תהיו טובים, אשחרר את המתכון, שכרגע מוגדר כסוד מדינה.
שמישהו יסביר לי, מה אני עושה לא נכון? למה אחרי 24 שעות במקרר שלי התותים הבשרניים הופכים לבההה בצבע בורדו רקוב המכוסה בעובש? למה עלי הבזיליקום הקסומים, אחרי 24 שעות במקרר, לא רואים יותר טעם לחיים, מאבדים את הכלורופיל שלהם, ומשחירים רובם ככולם? למה? למה הם עושים לי את זה? למה הם מלחיצים אותי? אני אוהבת לקנות קולורבי ולהשתמש בו בזמני החופשי תוך שבועיים. אני לא תמיד מצליחה להגיע לכל השפע שקניתי, לפעמים הנוטלה וההאגן דאז קצת מעכבים אותי.
התעלומה היא זו- למה זה קורה רק אצלי? הרי הסופר בטח לא מוכר את כל התו-תים ביום אחד, אני בטוחה שהם חיים שם כמה ימים, אני בטוחה שראיתי חבילות בזיליקום המפגינות חיי מדף.
מה יש להם נגדי?
התותים שאתם קונים בעלי יותר שמחת חיים?
מה אני יכולה לעשות על מנת לעודד אותם?
הם נותנים כזה חלון הזדמנויות קצר, אני מכירה אנשים כאלה.
הכל עיתוי בחיים, אבל התותים והבזיליקום הגזימו לגמרי.
מה הסיכוי לקלוע לעיתוי שלהם?

Perfect timing

תגובה 1:

  1. רק לגביי התו-תים ותינוקות, למרות שכבר עבר זמן, אבל למען אורחים עתידיים: החל בגיל שנה אפשר לנסות לתת לתינוק (ילד?) תותים.
    כמו כל מזון חדש אחר שמציגים, מומלץ לתת מנה ראשונה קטנה יחסית, 2-3 תותים, ולעשות זאת במהלך היום, כדי שאם תהיה תגובה אלרגית נראה אותה מתפתחת ולא בערב, שאז תגובה אפשרית תתרחש בזמן שהילד ישן ו.. חס וחלילה.

    בתיאבון והידד לתותים!

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...