יום רביעי, 21 במרץ 2012

לפני קיסרי.

בעקבות הפוסט הזה, קיבלתי שני מיילים משתי קוראות חביבות המבקשות לקבל ממני טיפים לקראת ניתוח קיסרי.
לכבוד הוא לי.
ובכן, אחרי שלושה קיסריים שעברו ,טפו!, בלי בעיות, אלה העצות שלי:
1. יהיה בסדר.
2. אם את (ובעלך, גם הוא נחשב) רוצים יותר משלושה ילדים, יש לשוב ולבדוק האם אפשר להמנע בכל זאת מניתוח. אם לא, welcome to the club!
3. יהיה בסדר. זה ממש לא נורא.
4. מה להביא לבית החולים? עזבי אותך מכל המשחות לצלקת שממליצים. לי הרופאים אמרו- אם הכל עבר בשלום, לשטוף עם מים וזהו. אם יש זיהום, הרופאים כבר יגידו מה לעשות. לא יהיה זיהום. קחי איתך נעלי בית כפכפים מאחר ולא תוכלי להתכופף בימים הקרובים. קחי שזיפים מיובשים והכיני לך מהם חליטה אחרי הניתוח. שתי ממנה הרבה. לגוף יש נטייה לעצירות אחרי הניתוח וכל האזור יהיה כאוב, אין צורך להתאתגר גם בשירותים. אם את מנוזלת, קחי בחשבון שגם אם תרצי לא תוכלי להתעטש או לצחוק בקול. זה יכאב. והכי הכי חשוב - תעודת זהות! (ואולי גם כרטיס קופ"ח, את זה אני לא זוכרת). זהו, כל השאר כמו כל שינה מחוץ לבית.
4. אם זה הניתוח הראשון שלך, הכיני עצמך מראש, ואת משפחתך, שהלידה מהירה מאוד. אמא שלי עד היום מספרת שהיא לא מאמינה באיזו מהירות בעלי יצא עם התינוק על הידיים. לא יושבים ומחכים שעות, לא מדפדפים בעיתונים, לא יורדים לקפה בקפיטריה. רגע אחד את שוכבת שרועה על שולחן מתכת, רגע אחרי את שומעת את הבכי המאושר בחייך ויכולה להציץ לשמאלך ולראות שגם בעלך מייבב בשקט מאושר.
5. תוך דקה וחצי מהרגע שראית את התינוק, בעלך יתן לך נשיקה על על המצח ולא תראי את התינוק עוד שעות ארוכות. כן, באסה. אבל את לא תרגישי את הבאסה הזו אלא רק בדיעבד, מאחר והרופא המרדים הכניס כל מיני חומרים קסומים לקטטר של האפידורל. בכל לידה שלי הרגשתי שגם אם יפול עכשיו סקאד בחדר ניתוח, זה סבבה לגמרי מבחינתי.
6. יעבירו אותך לחדר התאוששות שם תבלי שעתיים שתחלופנה מהר מאוד, בני משפחה יציצו ויגידו הי ומזל טוב. את תרגישי נפלא בעולם שכולו מורפיום. פתאום יתחיל רעד. כמו מכונית שלא מצליחה להניע בחורף, רעד בלתי נשלט בכל הגוף כאילו מקור, ההרדמה מתפוגגת לה. ככה זה אמור להיות, הכל בסדר. האחות תגיד לך להניע את הרגליים. "למה?" תשאלי אותה, והיא תענה :"להמנע מכרישים". גם דרך עירפול המורפיום את תחשבי שהאחות קצת מטורללת, עד שבעלך יבוא שוב, ואת תספרי לו שנראה לך שהאחות שתתה משהו לפני המשמרת והוא יסביר לך כמו למפגרת שהיא התכוונה לקרישים.
 "אההה..." תעני לו באמת כמו מפגרת, ותעשי את עצמך מנמנמת ותכחשי את כל קיומה של השיחה הזו כל פעם שינסה להזכיר לך.
7. כעבור שעתיים מגלגלים את המיטה שלך למחלקה, אנשים זרים יגידו לך מזל טוב בזמן שהסניטר מטייל איתך ועם המיטה בכל מסדרונות בית החולים. זה מוזר אבל גם נעים. הישראלים חמים כשזה מגיע ללידות, זה באמת מרגש.
8. במחלקה תבקשי לראות את התינוק "אי אפשר, הוא עוד בפוטו". בעלך יענה. מה זאת אומרת אי אפשר אני רוצה לראות את התינוק שלי מיד! אי אפשר. "תמצא כיסא גלגלים ואני אלך לראות אותו" את פוקדת על בעלך הקורן מאושר "אי אפשר ממי, את עוד לא יכולה לרדת מהמיטה." הוא יענה, ולפתע תגלי שעדיין מחוברים לך כל מיני צינורות לגוף. קטטר ושקית פיפי מביכה תלויה לך על המיטה. העמוד של האינפוזיה יגרום לך להרגיש סקסית במיוחד. " אני רוצה שיוציאו לי את כל החוטים שמחוברים לי לגוף עכשיו!, אני מרגישה כמו לפטופ!" "אי אפשר ממי." גררר....
שעות ארוכות תחלופנה עד שהאחות תועיל בטובה להוציא את הקטטר ולקחת את שקית השתן המכובדת. שעות ארוכות בהן תבקשי מבעלך כל 20 דק' למצוא את האחות, לראות את התינוק, ולהתחיל להרגיש כאב די ברור ומתגבר באזור הניתוח. כן, עברת ניתוח, פתחו לך את הגוף, ועכשיו בלי המורפיום, הגוף מתחיל להבין את זה. את שוכחת מהתינוק והקטטר ומורה לבעלך לחפש את המרדים הנחמד שיחבר אותך שוב למכונת המורפיום הקסומה "אי אפשר ממי". הממ... את מתחילה לחשוב שאוצר המילים שלו לא מכיל יותר משלוש מילים. בשני הניתוחים הראשונים, את תעמדי בכאב בגבורה. אם זה הניתוח השלישי שלך, ההחלמה, עבורי לפחות, היתה קשה בהרבה. זו הפעם השלישית שפותחים את אותו אזור בדיוק, והוא לא אוהב את זה. זה הזמן לדרוש מהאחות את כל מה שיש לה. פשוט מאוד, כשהיא תשאל "מה שלומך? איך את מרגישה?" את מיד עונה ב:"תני לי את כל מה שיש לך!" אני קיבלתי זריקת וולטרן. שעזרה באותה מידה שלגימת עראק עוזרת לפני עקירת שן בלי הרדמה. זה משהו, זה עדיף מכלום, אבל עדיין רואים כוכבים. כו.כ.בים. אבל יהיה בסדר.
9. הזמיני מלונית מראש. אני מדגישה. אם את יודעת שאת הולכת ללדת בניתוח קיסרי מראש, בחרי לך בית חולים עם מלונית, את תודי לי.
בשתי לידות שהינו במלונית של בית החולים, ובלידה אחת, לא. לא שיש לי משהו נגד לשהות חמישה לילות עם 8 נשים אחרות ובני משפחותיהן בחדר, הבאים ממגזרים שונים באוכלוסיה. מגזרים מאוד חמים הנוטים לעטוף את היולדת 24 שעות ביממה בה החמולה מתחלפת או לסרוגין מגזר אחר בו בני משפחה ישנים על הרצפה כי נכנסה השבת ואי אפשר לסוע או לעזוב את היולדת. הודות לחמישה ימים במחלקה אחרי לידתו של בני השני, עכשיו אני יודעת איך אומרים תינוק גם ביידיש, גם בערבית, גם ברוסית וגם בטאגאלוג אותה מדברים בפיליפינים כמובן.
בקיצור- קחי מלונית. הזמיני הרבה זמן מראש, אין מקום. שווה כל אגורה.
10. הניקי- בגלל שהגוף לא מיד מפנים  שהוא ילד מאחר וילדת בקיסרי, לוקח לחלב של קיסריות בדרך כלל קצת יותר זמן להגיע. הוא יגיע. סבלנות. אל תדאגי, התינוק שלך לא מורעב. תני לו לגור לך על הציצי, וזה ילך.
11. עכשיו גיליתי שכתבתי פעמיים סעיף 4. זה מעצבן אותי. אבל רק קצת. אני לא משנה עכשיו את הכל.
12. נוחי. חברים ומבקרים זה נחמד, אבל עברת ניתוח ויש 4.100 ק"ג שתלויים בך ובבלוטות החלב שלך.כל יולדת צריכה לנוח, אבל בעוד חברותייך למחלקה מספרות לכולם איך "אפילו לא תפרו אותי" בעודן מפזזות בקלילות מן התינוקיה וחזרה, את תסחבי רגלייך בגרירה איטית איטית תוך השענות על הקיר. נוחי בכל הזדמנות. תרגישי כמו עצמך תוך חודש. כן, זה ניתוח אמיתי, לא ביקור אצל השיננית. מצד שני רוב הנשים מוציאות אבטיח שלם לא מדופן הבטן, כך שאי אפשר לדעת איזה סנריו יותר חוויתי.
מה שבטוח אחרי הלידה צפויה לך חוויה יוצאת דופן לכל החיים. הגיע הקסם האמיתי לו חיכית תשעה חודשים.
ואין עליו.

עברת קיסרי? רוצה להוסיף משהו? את מוזמנת לעשות את זה כאן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...