יום חמישי, 26 בינואר 2012

זכרונות מהעבר.

הי,
אתמול ליוויתי את הגן של בני לפעילות במדעטק חיפה. אללה איסטר! זה מה שיש לי להגיד (או איסטור? לא ממש מבינה בזה,לא משנה). בכל מקרה, למה יצאתי מהסיור בגרירת רגליים, אפשר גם לומר מבואסת?
אתמול יצא לי לראות מה הילדים שלנו עושים אחרי שנסגרת הדלת של הגן. לפני שאני מתחילה, למען הסר ספק, אקדים ואומר שאין לי ולו תלונה אחת לגננת או לסייעת. הן עושות ועשו עבודתן נאמנה.

הגעתי עם בני לגן, כל ההורים נפרדו ב"ביי חמוד, שיהיה לך כיף היום", ויצאו. עלינו על האוטובוס שלקח אותנו למוזאון המדע. הילדים הסתדרו בזוגות אחד אחרי השני. מתרגלים כל הזמן סבלנות, לא לדחוף, לא לעקוף, לחכות למדריכה, בסדר גמור. כל הזמן הרגשתי אחת מהם, זכרתי בבירור איך זה הרגיש להסתדר בזוגות, לא לדחוף, לא לעקוף, לחכות ליד הקיר בשקט עד שהמדריכה תגיעה.
נכנסנו לחדר במוזאון (מאד יפה ונעים ללמידה), המדריכה התחילה לדבר לילדים היושבים בכסאות. הסתכלתי על הילדים, הם היו משועממים טילים. הפלאש מימי בית הספר תקף אותי שוב. ילדים טובים יושבים בכסא, מדריכה מדברת מהר על  כל מיני מושגים. מתוך אינסוף המלל ילד קולט שהיא מסבירה קצת על מה זה עיוור, קצת על למשש, קצת על טעם, בליל מהיר של מלל, ילדים בוהים. כן, חלק משתתפים מידי פעם, חלק עונים תשובות שלא קשורות בכלל לנושא העיקר להשתתף ולקחת חלק. המדריכה עשתה כמיטב יכולתה שהחוויה תהיה אינטראקטיבית ופה ושם קראה לילדים לעזור בניסוי זה או אחר, אבל כשילד אחד קם למשש משהו, חמישה חווים יחד איתו את החוויה גם ממקום מושבם, כי זה מעניין אותם, ועשרים יושבים בשקט כמו ילדים טובים כי זה לא מעניין אותם.
 הם לא הבינו את הקטע מעבר לזה שנתנו להם לטעום נוזל ולסתום את האף, הם לא הבינו שהנושא הוא חמשת החושים, זה היה מהר מידי, לא מספיק מדורג, הקשר בין הנושאים לא מספיק ברור.
בפעילות הבאה לקחה אותנו מדריכה אחרת לאזור אחר של המוזיאון. הילדים היו צריכים לרדת מיליון מדרגות, להשאר בזוג, לא לדחוף, לא לעקוף. הגענו לחדר מקסים המדמה מכולת. מכולת לילדים. או, העיניים שלהם נפתחו, כולם רצו לשחק עם העגלות הקטנות ולעשות קניות כמו גדולים. במקום זה הושיבו אותם על הרצפה חילקו להם דפים של פירמידת המזון ושוב מלל מלא בפחמימות וחלבונים. למה מעבירים לילדים בגן חומר משעמם למוות שאין להם שוב דרך להבין ולתפוס, באמצע מקום הזועק ללמידה דרך משחק?!
עברנו מחדר לחדר ואני מנסה כל הזמן להבין מה הערך של יום כזה עבור ילד. המסקנה אליה הגעתי היא, שהדבר הכי חשוב שהילדים למדו היום הוא איך מתנהגים בקבוצה כשיוצאים מהגן. איך פושטים ולובשים את המעיל לבד בכל מעבר בין החדרים ואיך שמים את התיק על המעיל. תשאלו אותם מה הם למדו, מה הם ראו, מה היה הנושא של היום, אין להם שמץ של מושג. הם יספרו רק על החוויות בהם הם לקחו חלק פעיל של לגזור להדביק ולערבב.
אין לי טענה למדריכות, הן פולטות את החומר שהן אמורות להעביר. הן לא יכולות לזמזם לכל ילד באוזן, כמו שאני זימזמתי לבני, יותר בפשטות מה הכוונה, להסביר את התמונה בגדול, את מטרת ההסבר.

אני בטוחה שגם בגן זה כך. הגננת מעבירה חומר לכולם, לא לילד הפרטי שלכם. הוא אמור להתאים את עצמו לאופן בו היא מלמדת, אם זה קשה הוא אמור להתאמץ, אם זה קשה מידי, הוא יבהה. לי כילדה, זה היה קשה מידי.
אני לא חושבת שאפשר לכמת את השעות שאני ביליתי בבהייה ב12 שנות לימוד. אתמול חוויתי יחד עם הילדים את אותה חוויה שחוויתי בדיוק לפני 30 שנה, אין שום שינוי במערכת. מלמדים, או יותר נכון "מלמדים" בדיוק באותו אופן.
כשחזרנו, סבתא שאלה את בני איך היה. "כיף" הוא ענה, שזה מה שעונה ילד שלא היה לו כיף בכלל. לחשוב כמה שעות הם מבלים "סתם". לא חבל על כל הזמן הזה בו הם יכלו ללמוד כל כך הרבה יותר מתוך בערה פנימית?
כן, יש משמעות ללהיות בחברה עם אחרים, יש חשיבות לאינטראקציה בין הילדים, לכישורי החיים שלומדים מהשהייה מחוץ לבית. אבל למה אני שולחת אותו כל בוקר, בשביל חצי שעה של כישורי חיים כשהוא יוצא עם כולם לחצר?

שאלה מהירה- מהם שבעת המינים? מהם ארבעת המינים? באיזה חג כל אחד? מה מסמל כל אחד מהם?
אם אתם הורים כמוני, סביר להניח שממש הפנמתם את זה כשהילדים שלכם התחילו ללמוד את זה בגן. כשהבן שלי הסביר לי את משמעות ארבעת המינים, אמרתי :"וואלה, לא זכרתי את זה." למרות שלמדתי את זה ככככל שנה בגן ובבית הספר. לא זכרתי את זה, זה לא נדבק לי למוח, כי זה מעניין לי את הסבתא. כמה שעות הילדים מבלים בלשמוע בלי סוף תכנים "חשובים שכל אחד צריך לדעת כי זה חור בהשכלה לא לדעת" שהם לא יזכרו בגיל 30? כל אחד מאיתנו זוכר רק מה שעניין אותו.
מהר, מה זה לוגים? מי יודע מה זה ברנולי? מה המשמעות של טנגנס? מה זה פונקציה היפרבולית? לא זוכרים? איך זה יכול להיות? הרי נבחנתם בזה ב4 יח' מתמטיקה. הקדשתם שעות אינספור להתכונן לבגרות ו"ללמוד" את זה.
המערכת לא טובה.
לא ככה לומדים.
אני לא למדתי ככה שום דבר.
אם היה לי פיתרון לחוויה החברתית, הייתי מוציאה אותם מהמערכת מחר, שילמדו בבית, בלי רגע אחד של בהייה.

(והרי הודעה מנהלתית: בראש העמוד ,יש אחד גם באמצע העמוד, בצד ימין, יש אייקון חמוד של פייסבוק, אתם מוזמנים ללחוץ ולחבב אותי גם שם.)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...