יום שני, 12 בדצמבר 2011

דברו כאילו אין מחר

לדעתי הורים צריכים לרצות ללמוד כל הזמן, את זה כבר בטח הבנתם. זה לא תמיד אומר שהורים לומדים יודעים מה הם עושים או בטוחים בעצמם. אשאיל משפט מווילאם ג'ימס ואומר שלפעמים כאמא המנסה להבין מה נכון, אני מרגישה כ"איש עיוור, בחדר חשוך, המנסה למצוא חתול שחור שאיננו שם."
יש כל כך הרבה אינפורמציה וצריך להשקיע לא מעט מחשבה על מנת להוציא את המוץ מן התבן.
אחד הנושאים שמאוד מעניינים אותי בימים אלה הוא, התפתחות השפה ומה הם הגירויים הנכונים להתפתחות טובה של שפה. לצערי המאוד רב, יש היום שלל קלטות DVD  המבטיחות הבטחות ללימוד ושיפור אוצר המילים של התינוק. השקר בהבטחה הזו הוא על סף רשלנות פושעת. כל המחקרים מצביעים שתינוק יכול ללמוד שפה אך ורק מאדם בשר ודם. אימהות החושבות שהן עושות טוב לילד בזה שהן שמות אותו לחצי שעה של ה"עשרה" מול הטלויזיה לצפות קלטת "התפתחותית" טועות טעות מרה. הן בעצם גורעות מיכולת לימוד השפה של תינוקן.
כשבני הבכור נכנס לגן קצת אחרי גיל שנה וחצי, היתה איתו בגן ילדה שדיברה משפטים מורכבים בצורה יוצא דופן. שאלתי את אמה, שהפכה לחברה טובה, "איך הילדה מדברת ככה"? אמה חייכה במבוכה:" את יודעת, מהרגע שהיא נולדה אני מדברת אליה בלי הפסקה כל הזמן, על הכל, המשפחה צחקה עלי וכולם אמרו שהמילה הראשונה שלה תהיה: "סתמי!" כל כך הרבה דיברתי אליה". בזמנו היא נשמעה לי קצת מטורללת, מה יש לדבר כל כך הרבה לתינוק בן יומו שלא מבין שום דבר? היום, ממרום השכלתי אני יודעת, מה שחברתי עשתה באופן אינטואיטיבי, היה הדבר הכי נכון לעשות.
אני מפצירה בכן אימהות לתינוקות הנשארות איתם בבית, דברו אליהם, דברו כאילו אין מחר. ככל שמדברים לתינוקות יותר, כך היכולת השפתית שלהם מתפתחת בצורה יותר רחבה ומורכבת. לאימהות הנשארות לבד בבית יש נטייה לתת לתינוק לשחק במשהו ולהתעסק בענייני הבית כך שיוצא שהתינוק לא חווה הרבה שפה בבית עם אמא.
לאלה מכם שעדיין חושבים שהיא מטורללת, אני מציעה לחשוב רגע איך לדעתכם מתפתחת שפה? למה ילד לא צריך להבין כדי שידברו אליו והרבה? אם אני אשים תינוק בקופסא ואפתח אותה בגיל 3, ברור לכולנו שהוא לא יבין מה אני מדברת. שפה לומדים מחוויה אישית. כמו בכל דבר, ככל שחווים יותר לומדים יותר.

איך להתחיל לדבר? אימהות שלא מתורגלות, מוזמנות להתחיל לדבר תיאורים לתינוקן ורצוי שתדברנה בטון תינוקי מאחר ומוח התינוק קולט אותו הרבה יותר ברור מאשר הטון בו מבוגרים מדברים בינם לבין עצמם. יש לזה גם מינוח מקצועי :parantese. תארו לתינוק כל מה שאתן עושות לו ובכלל. לא סתם להרים אותו להחליף חיתול אלא לומר : "בוא נלך להחליף חיתולי תולי, למי יש הרבה פיפי? את מי אמא אוהבת?" או "עכשיו אמא הולכת לתלות כביסה, אתה בא לעזור לי?" או "עכשיו נכניס אותך לאוטו ונסגור את החגורה, איזה יופי אתה יושב כמו ילד גדול בכיסא שלך, עכשיו אמא תסגור את הדלת ותלך לשבת בכיסא הנהג, רגע איפה המפתחות שלי, הנה המפתחות!" אתם מבינים את הרעיון, לתאר כל פעולה ולתאר אותה בשפה נעימה לתינוק. שפה מתפתחת אצל התינוק ככל שהוא שומע וחשוף לה יותר.
אפשר לספר לתינוק סיפורים, אין שום משמעות לזה שהוא "לא מבין" את הסיפור. את טון הדיבור שלכם הוא מבין, את הבעות הפנים שלכם המותאמות לסיפור הוא מבין, את היכולת לפתח צפייה וקשב לחלק המותח של בסיפור (בום! טראח! מה קרה?? הבלון התפוצץ הבלון נקרע"), הוא מפתח, וזה מה שחשוב לא התוכן עצמו.
ברגע שהסביבה תתחיל להעיר "שיואו, כמה את מדברת אליו, הוא לא מבין מה שאת אומרת" תדעי שאת בדרך הנכונה.
הקפידו שהדיבור יהיה צבעוני,מגוון, אך לעיתים חוזר על עצמו כמו עם סיפורים ודיקלומים דוגמת "10 אצבעות שלי יש/ידיים למעלה על הראש,סבתא בישלה דייסה" וכד'. נסו לזכור לדבר ברור, לא למלמל מתחת לשפם. ככל שהדיבור לתינוק יהיה מושך יותר עבורו, כך ילמד יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...