יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

מחשבת השבוע: מנוחה ממה?

כמידי יום ראשון אעלה נקודה למחשבה, שאתמקד בה כל השבוע בעצמי, אתם כמובן, מוזמנים להצטרף.

למה נראה לכם שרוב האנשים שונאים את יום ראשון או אם הם מארץ אחרת, את יום שני? למה השדרנית ברדיו אומרת בפיהוק הבוקר כמה יום חמישי נראה לה רחוק? למה הילדים גוררים רגליים בבוקר? בואו נעלה מדרגה: למה לדעתכם ילדים מדרום מזרח אסיה יותר טובים בחשבון מכל הילדים בעולם המערבי ביחד? התשובה לכל אלה אולי תפתיע את רובכם- זה תלוי בתרבות החקלאות שלהם.
מה? מה? מה? מה אמרת עכשיו?
אמרתי, שהסיבה לחריצות של ילדים מדרום מזרח אסיה אינה תלויה סתם בתרבות שלהם, אלא התחילה בתרבות החקלאות שלהם. מסתבר שלגדל אורז זה חתיכת תיק. לא סתם זורקים כמה זרעים, משקים במים, עוזבים את זה וקוצרים בזמן. מסתבר שכדי לגדל אורז צריך לעבוד רוב השנה, כל שנה! מסתבר שמה שהופך את היבול לרב ואיכותי הוא הדיוק ושימת הלב של החקלאי. חשוב להקפיד למשל שגובה המים יהיה מסוים כל הזמן אחרת היבול לא גדל כמו שצריך. גידול אורז, זו עבודה הדורשת משמעת ודיוק שפשוט לא קיימים בתרבות המערבית. העבודה הקשה היא חלק מהתרבות שלהם והם גאים בזה. לא סתם היחס לשמנים למשל הוא כמו לכל אדם חולה אחר. כמה שמנים יש במזרח לעומת המערב? אני סוטה מהנושא,יש לי נטייה כזו, נחזור.
 במערב לעומת זאת, וגם אצלנו בארץ, בחקלאות נהוג לקיים שנת שמיטה, בה האדמה נחה. אני לא יכולה שלא לתהות עד כמה יעילה המנוחה הזו, אם בכלל.

לימדו אותנו מגיל אפס שאנחנו צריכים לנוח. מי שנח, ממלא מצברים ויכול להמשיך. אני מתחילה לחשוב שמי שנח מרוקן מצברים וכבר אין לו כוח להמשיך אלא הוא רוצה להמשיך לנוח. אני לא מבינה למשל למה לא נותנים שיעורים ביום שישי. המוח לא לומד בשבת? מה זה השטויות האלה? בשבת הילדים שלי ממשיכים ללמוד כמו בכל יום בשבוע. הבן שלי מתאמן בפסנתר 3 פעמים ביום כל יום מהרגע שהוא התחיל ללמוד. הוא לא חווה שום קושי, אין לו בעיה עם זה, מאחר והנגינה לא נתפסת כמשהו שצריך לנוח ממנו. לנוח ממה בדיוק?
באותה נימה אני לא מבינה את מהות החופש הגדול. חופש ממה? הם לומדים. למה צריך לנוח מלמידה? להיפך, כל המחקרים מראים שילדים שישבו חודשיים מול הטלויזיה בחופש הגדול מאוד התקשו לרענן את גלגלי הלמידה שלהם כשחזרו לבית הספר. לעומת זאת, ילדים שהוריהם המשיכו ללמד אותם בימי החופש, דאגו שימשיכו לקרוא ספרים, יסתקרנו, יגלו, יחקרו, ילמדו,  חזרו מאוד בקלות לשנת הלימודים. הבעיה היא שנותנים לילדים יותר מידי "חופש" מלימודים. המערכת והתרבות שלנו מקרינה לילדים שלמידה זה עונש, זה קושי שכל הזמן צריך לנוח ממנו. שטויות.
ככל שהמוח מתאמן יותר בללמוד כך הוא רוצה ויכול ללמוד יותר.

אז מחשבת השבוע היא: האם גם אתם תופסים את הלימודים כמשהו שצריך לנוח ממנו?
האם קל לכם יותר כשאתם עושים משהו כל יום (נגיד ללכת ברגל)? או כשאתם עושים אותו פעמיים בשבוע (נגיד ללכת ברגל רק פעמיים בשבוע)?
ניסיון חיי כאדם וכהורה מלמד, הרבה יותר קל לעשות משהו כל יום מאשר פעם ב... יש משהו מאוד נכון בגישה של המזרח הרחוק, לפעמים כל המנוחה הזו עליה אנחנו במערב מגינים בחרוף נפש, מהווה הרבה יותר מאמץ מעבודה קשה.
ולבסוף, קבלו טיפ של אלופים.

5 תגובות:

  1. 1. מבחינתי חופשה היא הזדמנות לעשות דברים אחרים: לטייל, לקרוא, להיות עם המשפחה וכו'.
    בוודאי לא להתבטל באפס מעשה.

    2. יש משהו בטענה שלחזור לשגרה קשה יותר מלהמשיך בשגרה.

    3. לא קונה את המשל על המזרח אסייתים שטובים יותר במתימטיקה כי מגדלים שם אורז ולא נחים..

    השבמחק
  2. גרי, אני דווקא קניתי : http://www.gladwell.com/outliers/outliers_excerpt3.html

    השבמחק
  3. עצירה חשובה בעיניי.לדעת להפסיק ולהתחיל שוב זוהי סוג של גמישות,יכולת התארגנות,בטחון בעצמי,ועוד
    דברים טובים...כדאי ללמוד להניע ולכבות ,לכבות ולהניע.אני נמנעת מלנוח בצהרים כי אני קמה הפוכה,נשאלת השאלה למה?

    השבמחק
  4. למה? כי לא עוצרים בעלייה. מי שעוצר מתדרדר אחורה. בגלל זה את קמה הפוכה.

    השבמחק
  5. האומנם???מה קורה במצבים שחיבים לעצור בעליה?והאם מי שעוצר בעליה מדרדר?בשביל מצבים כאלה לומדים זינוק בעליה

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...