יום שישי, 25 בנובמבר 2011

מה הקטע עם השינה? וסליחה מראש.

הקשבתי היום לקטע המשעשע הזה. תלחצו עליו, אל תתעצלו, שומעים את הקול המופלא של סמואל.ל.ג'קסון. הוא עוסק באחד הקשיים הכי גדולים אם לא הַ, של הורים- להרדים את הילד, לגרום לילד לישון כל הלילה. אני חייבת להודות שטרם פיצחתי את העניין ממרום ניסיוני כאמא לשלושה בנים. אני מבקשת סליחה מכל יועצות השינה מראש, לפי מה שאני שומעת, גם הן לא פיצחו את התעלומה. כמספר ההורים כך מספר הגישות באשר לאיך לגרום לילד לישון. לכולם יש דעה, ממומחים אלטרנטיבים ועד פרופסורים מדופלמים. מזמינה אותכם לקרוא שני מומחים שכאלה המייצגים את שני קצוות הסקאלה. האחד ד"ר ריצ'רד פרבר והשני, ד"ר ווילאם סירס.
 מה מגוון השיטות מלמד אותנו? שכל ילד שונה. שדרך אחת יכולה לעבוד עם ילד אחד ולא עם השני. העצה שלי- אל תלכו עם הראש בקיר. גם אם היועצת סגורה על עצמה ב100% אבל הדרך שלה פשוט לא עובדת עם התינוק שלכם, חפשו דרך אחרת. אני ניסיתי מספר שיטות עם הילדים, ואכן לכל אחד התאימה דרך אחרת. עם זאת, יש לי מצפן. כשאני נוהגת למשל, אני שונאת לשאול איך מגיעים וגם חסרת סבלנות לבדוק במפה (תכונה מופלאה שירשתי מאבי), אני מתחילה לנסוע ומאמינה שאגיע, ואני מגיעה. אבל כשאני מסתבכת קצת עם הכיוונים, אני אומרת לעצמי " חפשי את הים, סעי מערבה ותתחילי מהתחלה" הים מאפס את חוש הכיוון שלי.
 בהורות, שבט זולו מאפס את ההחלטות שלי. כשאני לא יודעת מה לעשות אני מדמיינת את משפחתי וילדיי גרים במערה או בבקתה עשויה קש וטיט, והולכת לפי ההגיון שלהם. האבולוציה הביאה אותנו עד הלום, היא בטח יודעת מה היא עושה. לרוב, אין לי כוח להלחם עם האבולוציה, לכן עד גיל חצי שנה ילדי נרדמים לרוב במנשא. משפטים כמו "הוא יתרגל על הידיים/ אחר כך הוא לא ידע להרדם לבד/ תינוקות צריכים לדעת להרדם לבד" פשוט עברו לי מעל הראש כי לא הבנתי איזה הגיון אבולוציוני יש במשפט "תינוק צריך לדעת להרדם לבד." מאיפה הוא ידע את זה? ולמה הוא צריך? התשובה כמובן, כדי להקל על הוריו. לי באופן אישי היה יותר קל לתת לו את המענה אותו הוא ביקש -להרדם על "הידיים" במנשא, מאשר להתחיל לחנך את מערכת העצבים שלו שהוא חייב ללמוד להרדם לבד.
 אבל קטונתי,באמת. בני בן 10 חודשים עדיין נרדם לרוב במנשא ועדיין קם פעמיים בלילה. זה נתון מבחינתי ולא קושי. אני חושבת שאחת הסיבות בגללן קשה לתינוקות להרדם או שהם מתעוררים הרבה במשך הלילה היא,שהם פשוט לא התעייפו מספיק. אם נקח שוב את המצפן משבט זולו, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שיומו של תינוק בן השבט, מאוד פעיל. הוא נישא רוב היום על אימו, חווה הרבה תנועה, הרבה גירוי וסטיבולרי, הרבה מראות, עובר בין הרבה ידיים, חווה הרבה תקשורת, זה מעייף.
 זו הסיבה למשל שילדים ישנים יותר טוב כשהם חוזרים מהים או מהבריכה. תנועת
הגלים, אפילו רק להסתכל עליהם, מעייפת.
אין לי עצה מעבר לזו שבכותרת הבלוג, תקשיבו לכל המומחים ותחליטו לבד מה נכון לילד שלכם לפני שאתם שולחים אותו להרדם לבד (זו רק דעתי כמובן).


4 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. גל ברודני-ליברט25 בנובמבר 2011 בשעה 6:14

    הי,
    אני מסכימה עם דעתך בנוגע לכך שילד עד גיל מסויים (5 חודשים) אינו יכול להירדם לבדו, מבחינה פיזיולוגית (הורמון השינה- מלטונין). כמו כן עלינו כהורים להיות קשובים לילדינו ויחד עם זאת להקנות להם הרגלים לשינה רציפה ואיכותית כמו בשאר התחומים בהם אנחנו מקנים הרגלים כאלה ואחרים אם בלימודים, אם בצורת התנהגות (חינוך) וכו׳.
    עייפות יתר לאחר פעילויות וגירויים לא בהכרח מתכון טוב לשינה איכותית. לדוגמא בני בן השלוש בקרוב, כאשר יוצא שהוא הולך לישון מאוחר מאוד מהרגיל, או אם לא ישן צהריים, מגיע לשנת הלילה עייף מאוד וכל הלילה זז באי נוחות ובוכה. כאשר ביום כהרגלו לאחר שנת צהריים טובה והליכה לישון בזמן (שמונה בערב) ישן רצוף, נינוח, וקם עירני למדי.
    כמובן שכל ילד הוא שונה מחברו אך ישנם דברים בבסיס שיכולים להיות דומים בהרגלים עם שינויים קלים בהתאם לאופיו, מזגו וצרכיו של כל ילד וילד

    השבמחק
  3. הי גל יקרה,
    תארתי לעצמי שהנושא הזה ידגדג לך באצבעות להגיב. למען קוראי הנאמנים נספר שאת יועצת שינה.
    ברור שבעייפות לא התכוונתי לעייפות יתר, בה הילד מדלג על שינה או לא הולך לישון כשהוא עייף. התכוונתי לעייפות ממאמץ פיזי, ילד זוחל הרבה, הולך בטיילת בים וכד'.
    אשמח אם תרחיבי בעניין המלטונין.
    לילה טוב,
    יפעת.

    השבמחק
  4. אפשר אני להרחיב בעניין המלטונין?

    אצל תינוקות קטנטנים בלוטת האצטרובל מפרישה מלטונין מועט מהדרוש ובאופן בלתי סדיר, שאינו קשור למחזורי היממה. סביב החודשים 3-5 לחיי התינוק הפרשת המלטונין הופכת מתואמת למחזורי היממה וכך גם תינוקת שסבלו מ"היפוך יום לילה" (כמעט כל תינוק חווה זאת במידה מסוימת) יתחילו להיות ערים ביום ועייפים, מנומנמים ולבסוף - ישנים במהלך הלילה.

    מלטונין גם משפיע באופן אחר על השריר החלק במעיים וישנה סברה לפיה זאת הסיבה שרוב הילדים הסובלים מקוליק משתחררים מהתופעה סביב אותו טווח גילאים (3-5 חודשים), מפני שההתכווצויות העוויתיות של המעי הגורמות לכאב (ולכן גם להתקפי הבכי) פוחתות משמעותית בזכות ההורמון המרגיע.

    עד כאן :)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...