יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

מתי אור אדום משמעו,סע! (לאיש מקצוע...)

"אוייש את סתם מגזימה...יהיה בסדר", הוא משפט ששומעות אימהות שמשהו לא נראה להן לגמרי בסדר. זה אומנם משמח אותן לשמוע שגם הילד של השכנה של חברה שלך לא הוציא מילה לפני גיל שנתיים, ושגם הוא ידע להעסיק את עצמו "ככה" ו"תראי עכשיו, לא סותם את הפה". אבל עדיין, משהו לא נראה לך. לא רק ביחס לאחרים, גם ביחס לעצמו.
אמהות יודעות. מנסיוני, אימהות יודעות.
 השאלה היא כמה זמן יקח לך עד שתחליטי שהגיע הזמן לעשות מעשה אם בכלל... והזמן הוא יקר, יקר הרבה יותר מהטיפולים (שונאת את המילה הזו, אבל לא נראה לי "שחיזוקים"  היה מובן) שאולי יזדקק. יכול להיות שהוא לא מתהפך בגיל עשרה חודשים, יכול להיות שהוא לא הולך בגיל שנה ושמונה חודשים. יכול להיות שהוא מעסיק את עצמו יופי לבד, יכול להיות שהוא אובססיבי בכל הקשור לאותיות האלף בית, ומספרים. וכוווולם אומרים לך :"יהיה בסדר, כולם הולכים בסוף, כולם מדברים בסוף" או "הלוואי והבן שלי היה יודע ככה להעסיק את עצמו" או "וואו!! איך שהוא יודע את האותיות, ממש גאון". ומשום מה כל אלה לא ממש מרגיעים אותך, למרות שאובייקטיבית, אולי הם צודקים. יכול להיות שאין שום בעיה, היא איכשהו תחליק, כי המוח המתפתח כל הזמן מחפש דרכים לפצות על איפה שקשה לו. אבל לך לא נראים עוד כל מיני דברים, זה לא רק העיכוב שהיה בהליכה, זה גם מסורבלות התנועה. זה לא רק שהוא מעסיק את עצמו לבד ומאוד אוהב אותיות, זה גם הבררנות באוכל, הרתיעה ממרקמים, הגמילה מחיתולים פשוט לא הולכת בשום אופן ובשום שיטה, הקושי ביצירת קשרים חברתיים...
 יש אדם אחד שאת מקבלת ממנו את אותו תדר, גם אם הוא לא אומר שום דבר  בפרוש - אמא שלך. גם לה משהו לא נראה, גם אם היא לא אומרת, את יודעת.
יש סיבה להיפוכונדריה התפתחותית! לפני 20 שנה מספר הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי (מה נבהלת? זו רק מילה) היה אחד לכמה אלפים. היום המגפה עומדת על אחד למאה (בארה"ב).
 ואלה המאובחנים.
 בסטטיסטיקה לא כלולים כל אלה שהולכים ממש לידם אבל מחוץ לספקטרום. אין טעם לשחק אותה יען .מה יקרה? ממה את חוששת? שתשקיעי איפה שאין צורך? נגיד, רק נגיד שהכל כן בסדר ויסתדר "מעצמו", עדיין הילד שלך ירוויח. אני תמיד טוענת:" מה שטוב לפתולוגי, טוב גם לתקין". גם לך יהיה נכון לאכול למשל דיאטה של חולה לב, למרות שאת לא כזו.  גם ילד עם קשיי תקשורת שאינו מאובחן על הספקטרום האוטיסטי, ירוויח ממפגש עם קלינאית תקשורת. למען האמת כל ילד באשר הוא ירוויח מקלינאית תקשורת בדיוק כמו שכל אמא תרוויח אם תקרא ספר או שניים בנושא.
בין אם העיכוב הוא מוטורי ובין אם קושי תקשורתי, יש מה לעשות. ת מ י ד !

אז עושים כשמשהו לא נראה?
1. אינטרנט- החוכמה היא לדעת איך ומה לחפש. בגלל שהרשת מוצפת, ברור שלכל בעיה שתקלידי תמצאי גם צד שיגיד לך לעזוב הכל ולטוס עם הילד למומחה עכשיו ברגע זה, וגם צד שיגיד שטויות זה יעבור. את צריכה לנסות להבין מה בדיוק מטריד אותך, ואיזה תחום יתן לך הכי הרבה מענה.
2. לא לחכות יותר מידי. הילד עדיין לא הולך בגיל שנה ו 8 חודשים? לא תקין!  לקבוע למחר, לא לעוד 3 שבועות פיזיותרפיה חצי שעה שיתנו לך בהתפתחות הילד.
 לעומת זאת, כשהבעיה לא כזאת ברורה, כשאת לא ממש מבינה או יודעת לשים את האצבע, לפני שאת מרימה טלפון להתפתחות הילד ומתחילה בהליך אבחוני (שאני לא לגמרי סגורה למה הוא מועיל, אבל זה לפוסט אחר), תבררי עם חברות אם יש איש מקצוע שאת יכולה לדבר איתו שיחה טלפונית כדי שיכוון אותך למי לפנות אם בכלל. אם יש קושי מהותי, הזמן לא יעשה את שלו, רק התערבות תעשה , וכמה שיותר מוקדם, הרבה יותר טוב.


בגדול, מאוד מאוד בגדול, אני לא בעד אנשי מקצוע כמחזיקי המושכות. בשום תחום, בשום עניין. אני נהנת ללמוד מהם, להבין את נקודת מבטם, אולי ליישם, אולי לא, אבל אף פעם לא אתן את המושכות. אין שום שיטה שאני אומרת עליה אמן, שום גישה, שום דעה. הכל עובר עיכול אצלי, מה שטוב עבורי נשאר, מה שלא, נזרק, בדיוק כמו אוכל. יש שיטות כמו ABA שאני נחרדת מהמחשבה שיש ילדים על הספקטרום שמטופלים על ידה.  יש שיטות שאני מסכימה עם רוב הרעיון העומד מאחוריהן כמו "צעד ראשון" (בה הוסמכתי) המתמקדת בהתפתחות המוטורית של פעוטות ותינוקות. יש גישות נוספות בתחום קשיי התקשורת שאני מסכימה כמעט לגמרי כמו "גרינשפן" (גם הוסמכתי בסיסי)  ו"סאן רייז". עם כל הכבוד לכל השיטות וכל הגישות, לא יכול להיות שעבור ילד מסוים השיטה תפורה בדיוק לפי מידתו, הרי כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד, את עבודת החייטות המדויקת יכולים לעשות רק ההורים.
3. אין מנוס מללמוד - אם את רוצה את המושכות אצלך כמובן. התפתחות פעוטות וילדים זה לא שבר ביד. שברת את היד, אין הרבה מקום לחשוב מה נכון לעשות, נוסעים למיון. כשזה נוגע לעיכוב או קושי התפתחותי זה או אחר, כמות הגישות השיטות והדעות היא גדולה מאוד. יש המון מומחים, אחד חושב כך, שני חושב אחרת. לא להבהל מכל מומחה נחרץ ולא להתרגש מכל פרופסור שמשוכנע שהוא הוריד את התורה מסיני במו ידיו. אחרי ששמעת את מה שיש לאנשי מקצוע לומר, אחרי שלמדת, אחרי שהבנת, את איש המקצוע.



תגובה 1:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...