יום שישי, 30 בספטמבר 2011

סיבות להוציא את הטלויזיה מהבית

בכל פעם שאמא של חבר מהגן או מבית הספר שומעת שאין לנו בבית טלויזיה, היא מסתכלת עלי במבט מרוחק. אם היא מרגישה מספיק בנוח, היא גם
מוסיפה :" אאה, אתם מאלה?". האמת שאנחנו לא מאלה, אבל אני יודעת לאיזה אלה היא מתכוונת. אלה שמתרגלים יוגה, מדיטציה, אוכלים נבטוטים לצהריים, אין להם ממתקים בבית, הילדים שלהם הולכים לגן אנתרופוסופי/מונטיסורי וחופשה בד"כ כוללת ויפסנה בתוכה. למרות שאני מאוד מכבדת את "אלה" ומכירה מתוך עניין את התחומים האלה, טרם אימצתי את צורת החיים הזו. עם זאת, אין לנו טלויזיה.
כשאני שואלת אמא לתינוק, כמה טלויזיה יוצא לו לראות ביום, היא בד"כ מיד מקבלת מבט אשם בעיניים מהול ב"תעזבי אותי עם השטויות הרוחניקיות האלה באמאשל'ך".
 רוב האימהות יודעות שהדעה הרווחת כיום בשמי החינוך היא שצפייה בטלויזיה זה לא משהו. הן לא ממש מבינות למה ,במיוחד כשהיא כל כך עוזרת כשקשה, כשהפעוט עייף ומרוט קצת יותר מאמא שלו.
אז הנה למה כדאי להפחית את הצפייה בטלויזיה למינימום אפשרי:
1. אין לה מתחרים - הסיבה הראשונה, העיקרית והמנצחת היא: אף אחד לא יכול להתחרות בטלויזיה. שום סבתא, שום ממתק, שום צעצוע לא ישכנע את הפעוט לזוז ממקומו ברגע שמדליקים את המסך. נו אז, מה הבעיה עם זה? הבעיה עם זה,
שאחרי שסוגרים , אף אחד לא יכול להשוות את רמת הגירויים הויזואלים והקוליים לזו שמייצרת הטלויזיה. לאט לאט, ככל שהתינוק/פעוט צופה יותר ויותר ,הוא מצפה למופע אורקולי כמו בטלויזיה. קשה לו להעסיק את עצמו עם סתם צעצועים כי הם לא מספקים גירוי מספיק. מי אמר פוטנציאל להפרעת ריכוז ולא קיבל?
2. זהירות הצפה!- הטלויזיה מציפה את החושים של הפעוט. המערכת שלו עוד לא בנויה לווסת את כל כמות האינפורמציה שמפציצה אותו. זה כמו להתחיל להאכיל אותו בגיל חצי שנה בבננה ובטטה ,ובגיל 7 חודשים לעבור ל3 ארוחות ביום של אוכל הודי. בצפיה בטלויזיה אין הדרגתיות. בום! טראח! מיליון  צלילים,קולות,אנשים,צבעים,הקרנבל בריו!
3. אין תרגול מיומנות תקשורת- כשתינוק לומד לתקשר עם הסביבה, הוא לומד דו-שיח. פעם תורי פעם תורך. בהתחלה הוא לומד דרך הבעות פנים של הסובבים אותו - אני מוציא לשון, אמא צוחקת. אני מעיף את צלחת האוכל על הריצפה, אמא פחות צוחקת. בטלויזיה אין שום למידה של תקשורת. היא לא מפסיקה,אין הפוגה,אין זמן להגיב ואין קשר בין התגובה של התינוק ל"תגובה" של הטלויזיה. זה מבלבל מאוד. לראות אנשים על המסך, לחייך לעברם והם לא מסונכרנים עם התגובה כמו אנשים בחיים.
4. פתח לעיכוב התפתחותי - מי שמכירה אותי היטב, יודעת שהתשובה שלי לשאלה :"למה יש תינוקות שלא מתהפכים בגיל 10 חודשים", היא :"גם את לא היית מתהפכת אם היית יושבת בטרמפולינה רוב היום מול בייבי אינשטיין". יש אימהות שלוקחות את גישת "כולם הולכים בסוף" עד הקצה. ובאמת ובתמים חושבות שיום אחד התינוק פשוט יקום מהטרמפולינה ויתחיל ללכת. אין התפתחות תקינה בלי סביבה התפתחותית מתאימה. נקודה.
5.בלי אשמה- או מניעת תסמונת "רק עד שאתארגן" .בהתחלה שמים את התינוק מול הטלויזיה "רק עד שאני מתארגנת צ'יק צ'אק" ומהר מאוד נוספים "רק עד שאכין צהריים ואעמיד מכונת כביסה" ולבסוף " אני חייבת רגע קפה לעצמי.." ואופס! יצא שהתינוק צפה היום שעתיים בטלויזיה מתוך 10 שעות ערות.
6. ילדים זה שמחה!- ברגע שבעלי ואני הוצאנו את הטלויזיה מהבית, היינו צריכים למצוא פיתרונות לכל מיני כיסי זמן שהיו בעבר מלאים בדורה ודייגו. אז חשבנו. וחשבנו וחשבנו. והגענו לשלל פעיליות לעשות יחד עם הילדים. כן, כן, ממש יחד איתם, לא רק לחפש להם תחנות להיות בהן כדי שלא יסתובבו בין הרגליים.זה מאמץ, אבל מאמץ נעים ומאוד מתגמל. נוסף לזה שהאשמה נעלמה, לא מנסים לעשות עוד משהו כשנמצאים עם הילדים. פשוט נמצאים איתם בפעילות שהחלטתם עליה. אותה פעילות בדרך כלל לא נמשכת יותר מחצי שעה. בזמן הזה הילדים מקבלים פרץ של אנרגיה באשר לרעיון החדש וממשיכים אותו לבד הרבה אחרי שאתן פרשתן. אותן פעילויות יהוו זכרונות ילדות נהדרים שלא כמו שום פרק של דורה.
7. אהבה- גם אתם כבני זוג תרוויחו מהסתלקותה המבורכת של מכונת הבהייה שואבת הזמן. במקום האוטומט של חדשות מול הטלוזיה אחרי שהילדים נרדמו, תמצאו עצמכם עם הרבה זמן פנוי אחד לשניה. ראיתם הרבה טלויזיה בפגישות הראשונות שלכם כזוג? לא ממש, וברור למה. אנחנו מופצצים בחדשות כל היום, אל תדאגו, אין סיכוי שנפספס אם יפול פה סקאד. יודיעו לנו.
8. money money money- הניתוק מחברת הכבלים חוסך לנו מעל 350 ש"ח בחודש! סכום בהחלט לא מבוטל. מעל 4000 ש"ח בשנה,  מעל 40,000 ש"ח בעשר שנים!! מי אמר דן חסכן ולא קיבל?

מה איתכן? יש טלויזיה בבית? כמה מקום היא תופסת ביום?

2 comments:

  1. אם מישהי מנסה להגיב ולא מצליחה, אשמח אם תודיע לי

    השבמחק
  2. לנו אין טלויזיה וגם לא גן אנטרופוסופי. אנחנו בחינוך ביתי. ולוקחת את עניין ההעסקה העצמית צעד אחד קדימה - אפשר ורצוי פעם/פעמיים ביום לעשות פעילות ביחד עם הילדים. אבל בגדול - אם מאפשרים ונותנים לזה צ'אנס אמיתי - מגלים שהם יודעים להעסיק את עצמם מעולה. והכי מדהים הוא שכך הם גם מגלים מי הם. יש כמה רגעים ש"משעמם" להם והם שוכבים וחושבים, מציקים לאחות הקטנה/לאח הגדול, ואז אחרי שזה סיפק אותם, הם באמת נכנסים פנימה אל תוך עצמם ומכירים את עצמם כך ויוצרים מערכת יחסים עם עצמם.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...